"אם מגמת הסגירה והפתיחה של מפעלים בישראל תימשך בקצב של ארבעת השנים האחרונות (2009-2013), משנת 2020 לא יקום אף מפעל חדש בישראל" כך אמר נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, לקראת האסיפה הכללית שתתקיים ביום חמישי השבוע, במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. האסיפה הכללית תתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, במעמד מאות תעשיינים ובכירי הממשל והמשק. בנוסף יישאו בה דברים שר התשתיות, סילבן שלום והשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ.
אורן הרחיב ואמר כי "מגמת הגידול במספר המפעלים שייסגרו תימשך, כך שמשנת 2020 ייסגרו בישראל מדי שנה 40 מפעלים, המעסיקים מעל ל- 20 עובדים. המשמעות היא כי בסיכום שש שנים עד 2020, צפויים להיסגר 226 מפעלים, לעומת 49 מפעלים חדשים בלבד שייפתחו. כמו כן, עד שנת 2020 יקפוץ שיעור המפעלים בישראל, אשר להם פעילות יצרנית בחו"ל ל- 46% (!), לעומת 27% כיום.
הצטמצמות זו של התעשייה המקומית, תוביל עד שנת 2020, לפיטורים של כ- 21 אלף עובדים בהעסקה ישירה בתעשייה וכ- 42 אלף עובדים בהעסקה עקיפה. סך הכל מדובר בכ- 63 אלף מפוטרים בכלל המשק".
המשמעות של סגירת המפעלים ופיטורי העובדים, הנה אובדן תוצר בהיקף מצטבר של 18 מיליארד שקל והפסד הכנסות ממיסים בסכום מצטבר של 6 מיליארד שקל.
עוד באתר:
מגמת ההאטה בקצב צמיחת התעשייה נמשכת בישראל כבר משנת 2008 והיא הולכת ומתעצמת על רקע שיעור המפעלים שהחליטו לפתוח פעילות יצרנית בחו"ל- מ- 16% בשנת 2004, ל- 27% כיום. חלק מהמפעלים התחילו לפעול בחו"ל על מנת להרחיב את פעילותם, תוך שמירה על הפעילות המקומית. אולם, חלק מהמפעלים פתחו קווי ייצור בחו"ל ובמקביל סגרו קווי ייצור בארץ. כך או כך, בשני המקרים, מהרגע שנפתח מפעל בחו"ל, הרי שכל החלטה היכן לייצר את ההזמנה הבאה, קשורה קשר הדוק לרווחיות הייצור ולסביבה העסקית בכל מדינה.
במקביל, מסתמנת בשנים האחרונות ירידה במספר המפעלים החדשים שקמים : מ- 56 מפעלים בשנת 2005 ל- 31 בשנת 2012 . זאת במקביל לעלייה הדרגתית במספר המפעלים שנסגרו מ- 29 בשנת 2006, ל- 32 מפעלים בשנת 2010 .
מה אפשר לעשות?
התאחדות התעשיינים קוראת לממשלה לקבוע יעד להעלאת משקל התעשייה בתוצר מ- 15.6% ל- 20% בשנת 2020. זאת תוך אימוץ שלושה יעדי משנה: העלאת פריון העבודה, האצת קצב צמיחת התעשייה והעלאת מספר המפעלים החדשים הנפתחים מדי שנה, מ- 31 כיום ל- 55 ב- 2020. זאת במקביל להורדת מספר המפעלים הנסגרים מ- 32 כיום ל- 29.
להערכת אגף המחקר הכלכלי של התאחדות התעשיינים, עמידה ביעד זה עד שנת 2020 תניב תוספת נטו של כ- 220 מפעלים (חלקם מפעלים שלא ייסגרו/יועברו לחו"ל וחלקם חדשים שיקומו), ותספק מקומות עבודה לכ- 80 אלף איש במשק כולו, מהם כ- 26 אלף בתעשייה – חלקם מועסקים חדשים והיתר עובדים שלא יפוטרו. מדובר ב- 1.5 נקודות אחוז של אבטלה שתימנע.
מהלך שכזה יביא לתוספת תוצר מצטברת עד שנת 2020 של כ- 23 מיליארד שקל, ותוספת הכנסות כוללת ממיסים בהיקף מצטבר של כ- 7.5 מיליארד שקל. בנוסף, ייחסכו לקופת המדינה תשלום של דמי האבטלה לעשרות אלפי מפוטרים, שיימנעו.
התאחדות התעשיינים קוראת לאמץ תוכנית מקיפה לחיזוק התעשייה, שתביא להעלאת פריון העבודה, לשיפור הסביבה העסקית וכפועל יוצא לשיפור כושר התחרות הכולל. כך נוכל לקחת חלק בהתאוששות המסתמנת בסחר העולמי, שצפוי להתרחב בכ- 5% השנה, לאחר כ- 3% בשנת 2013.
על התוכנית לכלול את הסעיפים הבאים: צמצום הפער בפריון העבודה באמצעות עידוד השקעות הון וחדשנות; הגדלת מצאי העובדים המקצועיים, תוך החזרת החינוך וההכשרה המקצועית; עידוד היצוא ועידוד רכישת תוצרת מקומית. שיפור הסביבה העסקית באמצעות העלאת שער החליפין ל- 3.8 שקל לדולר; הפחתת נטל הרגולציה הממשלתית; הקפאת מחירי התשומות שבשליטת הממשלה ועידוד היזמות והעסקים הקטנים והבינוניים.
