"תודה על מה שעשית למעני" \ דוד חכם

קרדיט תמונה ראשית: עיתון שחרית

הייתי בחור ספרדי שלומד בישיבה ספרדית.

לא היה שום סיכוי שבעולם שאתקבל לקראת הישיבה הגדולה לישיבה אשכנזית אז.

ישיבת בית מתתיהו, או כפי שקוראים לה עד היום בית׳ מתיתס.

היתה הישיבה הנחשקת ביותר שהיתה חלומם של רבים רבים מבני גילי האשכנזים ובדמיונם של ספרדים בודדים.

לא יודע איך, אבל כשהגיעה העת למבחנים לישיבות הגדולות הגשתי בקשה להתקבל לישיבת בית מתיתיהו, אני זוכר שראש הישיבה הספרדית שלי הרב בצלאל פנחסי אמר לי אתה בטוח שנרשמת לבית מתתיהו?! עניתי לו כן,

הוא אמר לי לא יכול להיות.

כעבור שבועיים קיבלתי טלפון (לבית של ההורים שלי, כי אז סלולארי היה מצרך נדיר) שאני מוזמן למבחן בישיבה, לא סתם מבחן אלא בבית של ראש הישיבה הרב ויסבקר.

כעבור שבוע הגעתי לביתו של הרב ויסבקר בחיל וברעדה, בחור צעיר ספרדי מישיבה ספרדית.

(בזמנים של אז זה נחשב כמו חלום באספמיה) התיישבתי ליד שולחן קטן מול הרב, פתחנו גמרא ופשוט התחלנו ללמוד.

לא היה מבחן ולא זכר למבחן, אלא פשוט לימוד מעמיק בסוגייא בגמרא.

כעבור ארבעים דקות סיימנו, ושאל אותי ראש הישיבה מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, עניתי לרב בכנות אין לי מושג עדיין.

ירדתי מביתו של ראש הישיבה ונסעתי באוטובוס לבית הוריי, כעבור כחצי שעה הגעתי הביתה, וכשפתחתי את הדלת אבא שלי הודיע לי שהתקשרה המזכירה משיבת בית מתיתיהו כדי להודיע שהתקבלתי לישיבה.

לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה, חלומי הגדול התגשם.

ככה בקלות.

בלי קשרים, בלי קומבינה, בלי פרוטקציות התקבלתי לישיבה הנחשקת ביותר בעולם הישיבות.

התחלתי ללמוד בישיבה, קשיים מפה וקשיים מישם, בכל זאת בחור ספרדי בין 95 אחוז בחורים אשכנזים, הרב ויסבקר לא וויתר עליי.

 

תמיד אבל תמיד היתה לי את הזכות לשבת בחדרו בישיבה או בבית וללמוד איתו גמרא.

 

גם אחרי שהתחתנתי והייתי בעולם הרדיו חזק שמרנו על קשר כל הזמן ולאורך שנים רבות.

הראש ישיבה, היית לי באופן אישי מורה דרך, אני אסיר תודה על כל מה שעשית למעני לאורך השנים.

 

אני מכיר לך טובה ענקית שאימצת אותי בחום רב אליך.

כואב לי על לכתך מאוד.

זכר צדיק וקדוש לברכה.

מרן ראש הישיבה הגאון הרב ברוך ויסבקר זצוקל.