שינויי מזג האוויר מתבטאים גם בטבע ובפריחה ססגונית ובחודשים אלו מתכסה גבעת התורמוסים בפריחה המרהיבה של תורמוס ההרים.
הצמח פורח לעיתים בריכוזים מרשימים במקומות חרבים. זרעיו הגדולים מכילים מעט רעל וכדי לנטרלו ולהכשירו לאכילה שולקים היטב את הזרעים במים רותחים (אל תנסו זאת בבית). הרמב"ם ואסף הרופא מתארים בכתביהם את סגולותיו הרפואיות של התורמוס. הצמח מוגן והציבור מתבקש לשמור עליו, לא לקטוף אותו ולא לאסוף את זרעיו.
שביל התל (סימון כחול) הוא שביל מעגלי באורך של כ-2 ק"מ. השביל מתחיל במעלה תלול ובהמשכו נעשה נוח. לצד השביל נמצאים שרידי פסיפס מהתקופה הביזנטית ושרידי מצודה מראשית התקופה הרומית, שחלשה על הדרך העולה לירושלים.
עוד באתר:
וכמה מילים על תל שכה – התל מזוהה עם היישוב הקדום שכה, שנזכר בתנ"ך כעיר שכבש יהושע בן נון יחד עם ערי הממלכה הסמוכות עדולם, עזקה, ירמות ושעריים, על פי המקרא, אל מול שכה אשר ליהודה נאסף מחנה הפלשתים לקראת הקרב בין דוד וגוליית: "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים" (שמואל א' י"ז 1-2).
עדי טנא נתן, רכזת קליטת קהל, קק"ל – אזור ההר, מסבירה לנו ונותנת עצה "למרגלות התל הוכשרה חניה גדולה ונטעו עצים רבים. כדי שהביקור יהיה נעים, הציבור מתבקש לחנות בצורה מסודרת ולשמור על העצים כך שבעוד מס' שנים, המבקרים ייהנו מפינות ישיבה ומחניה מוצלות".
בכניסה הוכשרה כאמור חניה גדולה ונוחה לטובת המטיילים. מהרו פן תאחרו.
