עוצמתה של העצרת השבוע, בהתאספות רבבות אלפי ישראל כאיש אחד בלב אחד, לזעוק ולהתריע נגד הפגיעה בערך לימוד התורה ולומדי התורה נותן לנו הבנה מקורית וקולעת על מאמר חז"ל "איזהו גיבור הכובש את יצרו" – "לא בכוח ולא בחיל", הכוח של הציבור החרדי על מאות אלפי המשתתפים בעצרת השבוע הייתה בכוח האיפוק והכיבוש העצמי, ואם יש לנו סיכוי שהדה האדיר של העצרת תחלחל אצל ראשי המדינה היא בגלל כוחה של הריסון העצמי, הכוח של "כי אם ברוחי אמר ה", כוח הרוח העומד מעל כל כוח פיזי אחר.
עוד באתר:
דרך הרוח או דרך הכוח
הייתי באירוע נכבד בפני תלמידי ישיבה תיכונית בהתנחלות אפרת, וישבו לצדי בין השאר יואל מרשק מזכיר הקיבוץ המאוחד הארצי ואיש התקשורת אלישיב רייכנר, בו הסברתי את העמדה של היהדות החרדית בנוגע לשירות הצבאי ולהשתלבות בחברה הישראלית, כאשר ראינו שאנחנו הולכים לקראת עימות קשה בנושא. הציע והתחנן מר מרשק ואמר לי, עליכם לאמץ את גישתו המהפכנית של מהטמה גנדי, שפיתח את הפילוסופיה הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה – דבר שעורר השראה לתנועות שונות למען זכויות אדם ולחופש ברחבי העולם.
מרשק, רכז המשימות של התנועה הקיבוצית, שעמד בעבר בראש התנועה לגיוס החרדים, אף הבין בעקבות שיחתנו את הכאב של הציבור החרדי ויצא בקריאה למשטרה ולכוחות הביטחון לגלות איפוק לקראת העצרת הגדולה, באמרו: "זכותם של החרדים להתאחד ולצאת להפגין נגד. התגובות הן קשות, כי אכן יש כאן שינוי משמעותי ואני קורא לכולם לנהוג באיפוק ולאפשר גם להם להביע את דעתם על מה שמנוגד לכל מה שהם האמינו וראו עד היום".
כך גם איש התקשורת אלישיב רייכנר נידב מהמבט שלו ואמר: היינו שם, גם אנחנו חשבנו שנוכל בכוח לנצח, במלחמה שלנו על הבית, נגד פינוי הישובים של עוטף עזה ראינו שנכשלנו בדרך הכוח, נגמרו הזמנים שבכוח מנצחים, היום מנצחים דרך הרוח, ואת זה עשינו השבוע במלוא תפארתו והדרו.
מי רואה אותם יוצאים
האירוע השבוע הינו היסטורי במימדים של "קורות דברי הימים של העם היהודי". כמי שנולד בירושלים של מעלה; בתוך חסידות "תולדות אהרן"; השייכת ל"העדה החרדית"; הקנאית המתבדלת והאנטי-ציונית – להיות חלק ממכלול של "כל היהדות החרדית", זה היסטורי שלא היה כמותו שנת יובל ומעלה. השעה והנושא העומד על הפרק איחד את כל היהדות החרדית לשלהבת קודש של רוח ה' צבקות, המפיל את כל המחיצות וכל המבדילים בין שבטי קה עדות נאמנה לישראל, העם הנאמן לתורה ולמצווה. היינו שם בני העדה החרדית ונאמניה, יחד עם עולם התורה והחסידות, המוסר והאוסט-יודען: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" – וכדברי הרמב"ן, שהפסוק מרמז אל ה', שהיה למלך על ישראל בהיותם ישרים, ונאספו כל ראשי העם וכל שבטי ישראל יחד… ורמזו כי הם וראשיהם קבלו מלכות שמים מפי הגבורה וראו שהוא מלך ישראל וגואלו, והתורה שקבלו מפי משה, קבלו עליהם ועל זרעם להאמין בו ולעשות כל אשר יצוה מטעם המלך…
קולקטיב אחד גדול
ידיד מוערך שלדאבון איננו עוד אתנו במחנה שומרי התורה והמצווה כתב השבוע לאור המפגן האדיר והנכבד משפטים מנצחים: ביום כזה, בו מתקיימת התאספות חגיגית של כל הציבור החרדי במסגרת מה שהם מכנים "הפגנת המליון נגד גזירת הגיוס", אני מקנא באחיי החרדים. כי אם חשבתם לרגע שמטרת העצרת היא מלחמה נגד 'גזירה' כלשהי, אתם טועים. המטרה המהותית האמיתית של ההתאספות, היא כדי להמחיש ולקיים את ליבת קיום מהות החרדיות. קיום המבוסס על היותו של כל אחד ואחד חלק בלתי נפרד מהציבור. אין פרטים נפרדים. יש קולקטיב אחד גדול. ביום שכזה, התהלכתי יחד עם חבריי, בתחושה נפלאה וקסומה של כוח. הבטתי על המוני האדם סביבי, והתהלכתי – כמוהם – מוקסם לגמרי מתחושת הקולקטיב שאני חלק ממנו.
ברגעים כאלה אין שאלות, אין תהיות, אין קונפליקטים. תחושת הכוח האדירה ששורה עליך ברגעים האלה, מחפה על הכל. אין כמו כינוסים המוניים שכאלה, כדי לגבש ולאחד חזרה אל שורותיה של היהדות החרדית את כל המתנדנדים למיניהם, מחזיקי האייפונים וקוראי התיגר על ההנהגה. התאספות ענקית שכזו, ממגנטת אליה את כל המתלבטים, ומאחדת את השורות. כולם רוצים להיות בצד המנצח.
60 ריבוא אוכלוסייה לשערי ירושלים
בפרק ו' שבספר השנוי במחלוקת 'קול התור', נאמר שרבי בנימין הלל משקלוב שאל את רבו הגר"א: מה ביכולתנו לעשות בכדי לזרז את משיח בן-דוד לגאול את עם ישראל? ענה הגאון מווילנא לתלמידו: "אם תצליחו להביא 60 ריבוא אוכלוסיה ישראל, 600 אלף, חצי מיליון יהודים, במקום שנקרא "שערי ירושלים" מתי שהוא, אז יש בכוח 60 ריבוא לבטל את הסיטרא אחרא ששולט בשערי ירושלים ואז תזכו לגאולה השלימה" בב"א.
