אבל כבד ירד על קהילת אופקים עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת אסתר הינדא אייכנשטיין ע"ה, אשת חבר לראש הכולל ור"מ בישיבה קטנה בעיר, הרה"ג ר' יצחק אייכנשטיין שליט"א.
המנוחה, אשה יקרה ורוחנית, התמודדה באצילות ובאמונה עם מחלה קשה במשך ארבע שנים, אך מעולם לא נתנה למחלה להאפיל על חייה. היא ניהלה בית של חסד ושמחה, בית מלא חיות, והייתה עמוד התווך של המשפחה ושל רבים בסביבתה. דלת ביתה הייתה פתוחה תמיד, לבה רחב כים, ומעשיה הטביעו חותם של אהבה וחסד בקהילה כולה.
במהלך שנות מחלתה לא חדלה מלתפקד. היא המשיכה לנהל משפחתון בביתה כדי לסייע בפרנסת המשפחה, בין טיפול לטיפול, בין אשפוז לאשפוז. רק בשנה האחרונה לחייה, כשהכוחות אזלו לגמרי, נאלצה להפסיק. גם אז הייתה מלאה אמונה, עד לרגעיה האחרונים, כשהיא חוזרת ומזכירה את מאמר חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל ימנע עצמו מן הרחמים".
עוד באתר:
אשת החסד נפטרה; מי יחזיק את הבית? תורמים עכשיו >>>
מעשיה הגדולים ניכרו היטב בקהילה: היא אימצה משפחה שלמה של יתומים ודאגה להם במסירות נדירה, עד שילדיהם קרעו קריעה בלווייתה כאילו הייתה אמם ממש. בני המשפחה מספרים כי גם בזמנים הקשים ביותר, לא הסכימה שידברו על מחלתה, ושמרה על רוח איתנה של שמחה, מסירות ואמונה.
למרות מחלתה, הספיקה לחתן את בנה הבכור ואת בתה הבכורה – שהתחתנה בחודשים האחרונים לחייה.
בעלה, ר' יצחק, סיפר כי גם בימי חוליה סירבה לאפשר לו להפסיק מלימודו וממסירת שיעוריו: "לך תלמד" – זו הייתה דרישתה ממנו, עד השבועות האחרונים ממש. היא מסרה את חייה למען המשך התורה בבית ובקהילה.
מאחורי מסירותה העצומה הסתתרו חובות כבדים: הוצאות רפואיות אדירות לצד מעשי חסד רבים הותירו את המשפחה במצוקה כלכלית קשה. ר' יצחק, שהיה כולו שקוע בעולמה של תורה, גילה את עומק החובות רק לאחר פטירת רעייתו.
כעת נותר בית מלא יתומים, ללא עוגן כלכלי וללא מקור פרנסה. עסקני החסד המקומיים יחד עם ועד הרבנים נרתמו להושיט יד, אך הנטל עצום. כולנו נדרשים לעמוד לצד המשפחה, לתרום בעין יפה עבור האלמן והיתומים, הזקוקים לעזרתנו הדחופה.
