שיחת הטלפון הקצרה שתפסה אותי באותו אחר צהרים שגרתי, לפני שלושת רבעי שנה, העיפה את שגרת חיי לנצח.
"בעלך עבר עכשיו תאונה קשה" אלו היו המילים שקיפדו את חיי השלווים עד לאותו רגע. תוך דקות התברר שהוא נפגע באופן חמור, מכף רגל ועד ראש רח"ל.
עברו שבועות ארוכים עד שהוא חזר הביתה, חבוש ומגובס וממוסמר בחלקים נרחבים בגופו ל"ע. השתדלנו לשמוח ולהתעודד ולהודות על כך שב"ה הוא שרד את התאונה בחיים, נס לא מובן מאליו כלל.
עוד באתר:
ואז החל מסע השיקום שהתברר כ'רכבת הרים' בפני עצמה. רגעים של תקווה גדולה שאולי משהו זז, אולי משהו מתקדם, ורגעים בהם הכול נראה מייאש ומתסכל, הכול מתנפץ לתהומות של ייאוש.
המצב החדש בבית, כשבעלי שהיה המפרנס הפך למטופל, שאב ממני את כל האנרגיות, נפלו עליי תפקידים חדשים קורעי לב, סוחטים פיזית ונפשית, שאר משימות הבית, הבישולים, הכביסות, הוזנחו לטובת המאמץ הגדול – לסייע לבעלי להשתקם.
וכך הפכו הארוחות החמות בבית למשהו נדיר. לא היה לי רגע פנוי וטיפת כוח לעמוד לבשל, הילדים לא מספיק גדולים כדי לבשל לעצמם, ואנחנו מצאנו את עצמנו חיים מהיד לפה, אוכל קר וחטיפים זולים, לא משביעים ולא בריאים.
קנו פרקליט לחתימה טובה ושנה מבורכת. תרמו כעת >>>
מי יודע לאן היינו מגיעים, כמה עוד סימפטומים של ילדים רעבים הסובלים מקיבה מקרקרת וראש לא מרוכז היינו נאלצים לחוות על בשרנו, אלמלי 'בית התבשיל' שהתוודע למצב נחלץ לעזרה והחל לשגר אלינו את ארוחותיו המופלאות והם כבר חוללו את הקסם בבית.
לתאר את השמחה בעיניים של הילדים כשהבינו שהיום תחכה להם ארוחה מבושלת, טעימה, כמו של אמא, אחרי שבועות ארוכים של חוסר בארוחה חמה – זה פשוט לא שייך לתאר… מי שלא ראה את השמחה שלהם לא ראה שמחה מימיו!
וההרגשה שלי… הרגשתי שקיבלתי משענת, משהו להיתמך בו, להישען עליו, לדעת שיש מישהו איתנו, שדואג לנו גם בתקופה הקשה הזו, מישהו שעושה הכול כדי שהבית לא יתפרק חלילה עוד יותר כתוצאה מהמצב, שלא נגיע חלילה למצב של 'סוכה נופלת'.
קנו פרקליט לחתימה טובה ושנה מבורכת. תרמו כעת >>>
בערב חג הסוכות, בו הצטווינו במיוחד לתרום לרעבים ככתוב בזוהר הקדוש שהאושפיזין אינם מבקרים ואינם משאירים את ברכתם בסוכה בה לא דואגים לעניים ורעבים – זה הזמן שלנו לסייע לאלפי הילדים ומאות המשפחות הרעבות.
מתקשרים עכשיו ל'בית התבשיל' 1800-350-535 שולחים למשפחה רעבה ארוחת חג שתיתן לה את הכוח להתמודד עם הקושי והמצב אליו נקלעה, ובזכות זאת זוכים בעז"ה במידה כנגד מידה לחג שמח!
