לחוש אמונה: פרשת שמיני \ הרב אריאל שחר

"וידום אהרון"- התורה מדגישה כי אהרון האמין בה והצדיק עליו את הדין. וכן אמרו חז"ל 'קיבל שכר על שתיקתו' ההדגש בפסוק ואמרת חז"ל אינם ברורים, וכי היה צד של ספק שאהרון יהרהר אחר הבורא ומידותיו?

הגמרא מספרת כי כאשר משה רבינו ראה את רבי עקיבא והריגתו שאל משה את הקב"ה: רבונו של עולם זו תורה וזו שכרה אמר לו הקב"ה שתוק! כך עלה במחשבה לפני. (מנחות כט:)

רש"י בתחילת בראשית אומר כי בתחילה חשב הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, אך ראה שאין העולם מתקיים לפי חומרתה של מידת הדין, אז עמד הקב"ה ושיתף מידת הרחמים. כלשום רש"י: "ברא אלוקים, ולא נאמר ברא ה', שבתחילה עלה במחשבתו לבראותו במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מידת הרחמים ושיתפה למידת הדין.

עוד באתר:

היום השלישי

נתניהו: "טהרן בוערת, לא נעצור עד הסרת האיום הגרעיני"

שלמה ריזל

צפו בתיעוד

הרס בכל פינה: כך נראית זירת הפגיעה בבני ברק

פנחס בינדר

שידור חוזר

בסמוך למרחב המוגן: רגע של הפוגה ושמחה עם הקול החדש

מערכת הקול החדש

יש לנו הקלטה

הישר מהקבינט: נתניהו ודרעי בשיחת חיזוק

יוסי חיים

מבארים בעלי המחשבה, כי כאשר הקב"ה דן את רבי עקיבא, הוא דן אותו במידת הדין ללא שיתוף מידת הרחמים כמו בתחילת בריאת העולם, בשביל שיקבל שכר שלם בעולם הבא. ולכן אמר הקב"ה למשה: "שתוק! כך עלתה במחשבה לפני". כך עלתה לפני במחשבה.

דבר נוסף ששינה הקב"ה מבריאת העולם הוא גניזת אור הגנוז, כלשון המדרש רבה (יב ו) אר"י בר סימון: אותה האורה שנברא בה העולם אדם הראשון, עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש, ומעשה דור המבול, ומעשה דור הפלגה, שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם… ומנין שגנזו לצדיקים? שנאמר (משלי ד): ואורח צדיקים כאור נוגה, וכיון שראה אור, שהוא גנוז לצדיקים שמח, שנאמר (שם יג): ואור צדיקים ישמח .

נמצא כי הקב"ה שינה שני דברים מבריאת העולם: גניזת אור הגנוז, והוספת מידת הרחמים.

מהו אור הגנוז?

רבי צדוק הכהן מלובלין מבאר בכמה מקומות כי אור הגנוז זהו ההבנה כי לעתיד לבוא נבין ונראה שהכל מאת הקב"ה וכי גם הקלקולים מהסתת היצר הרע הינם מהקב"ה.

בעולם הבא נראה הכל ונבין הכל, לבנתיים כאן בעולם הזה אנו צריכים לקבל את דיני ה' כאילו אנחנו מבינים, זהו הקבלה של דין הקב"ה בקבלה גמורה, קשה לקבל מעשים שאנו לא מבינים, אך אם אנו מקבלים את מעשי ה' כאילו אנחנו רואים ומבינים את מעשיו, הרי שאנו זוכים לאור הגנוז.

הגמרא (סוכה נב.) מרמזת על כך: "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו זה ה' קיווינו לו". הצדיקים בחיי חיותם קבלו את הדין באהבה מתוך הענווה שלהם ולכן יכולים להצביע על משהו שהם כבר חוו כאשר קבלו עליהם את הדין באהבה.

זהו עומק צמד המילים: "וידום אהרון": אהרון הכהן קבל את דין שמים באהבה כאילו הוא כן מבין את מעשי ה'. אהרון הכהן המסמל על מידת ההוד שמהותה שלמות קבלת עול מלכות שמים הוא זה שלימד את עם ישראל כיצד צריך אדם להתנהג בשעת צרה.

אהרון הכהן פעל והתנהג כאילו הוא מבין בהבנה גמורה את דרכי הקב"ה, כמו בעולם הבא ולכן אומרים חז"ל על המילים: "בהעלותך את הנרות" – 'מלמד שלא שינה'. אהרון הכהן לא שינה בין דבר שהוא מבין לבין דבר שהוא לא מבין, הוא לא שינה.

האור הוא סמל להארת הדרך והבנת הדברים על בורים, מלמד שלא שינה הכונה שבהדלקת הנר העלה אהרון כהן את האור הגנוז על ידי קבלת הדין באהבה כאילו הוא עצמו מבין את דרכי ה' במיתת בניו ולכן זכה להטיב את הנרות.

זהו השראת השכינה לה זכינו באהל מועד ובבית המקדש. כאשר יהודי ראה חש והרגיש את השראת השכינה בבית המקדש הוא התחזק באמונה כאילו הוא מבין את דרכי ה' בעולם.

'קרן אור פניו' לאחר שמשה רבינו שאל מאת הקב"ה לראות את פניו ענה לו ה' וראית את אחורי ופני לא יראו' כרגע בעולם הזה את ה צריך לקבל את דיני ה' שקרו בעבר באהבה כאילו אתה  מבין אותם, אך את פני העתיד לבוא זהו לא מעננייך כי אין זה מענייני עבודת ה' לדעת עתידות אלא לפעול במה שיש לך כאן ועכשיו.

כאשר קבל משה את דיני שמים באהבה 'קרן אור פניו' הוא זכה לאור הגנוז ולמידת ההוד.

השראת השכינה במשכן אהל מועד בבית המקדש שרתה לאחר ש'בקרובי אקדש', לאחר שאהרון קידש באמונה את עם הקדש והמקדש, ירד הקב"ה והשרה את האור הגנוז בקדש הקדשים.

אלו שתי הדברים ששינה הקב"ה בעולם: אור הגנוז ומידת הדין,  כאשר אדם מקבל עליו את מידת הדין הוא זוכה לאור הגנוז, לאור שמביא את מעשי ה' בעולם.

צריך להאמין אבל גם שהאמונה תשפיע עלינו כאילו אנחנו כן מבינים.