ברקע שלילת תקציבי הישיבות ע"י בג"צ וביטול מעמד בן ישיבה, מועצת חכמי התורה יוצאת במכתב חריף במיוחד בה היא מבהירה כי "אפילו בחור שאינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא ולכל המסלולים השונים".
להלן המכתב המלא: "הוראות ברורות מול גזירת הגיוס: בימים אלו שעם ישראל זקוקים לשמירה עליונה, עלינו להתחזק ביתר שאת באמונה שלימה שרק התורה היא המגינה על עם ישראל והיא סוד קיומנו בכל הדורות. וכבר ראינו בגלוי בתחילת השנה ש"אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר" וכל ההישענות על "כוחי ועוצם ידי" הוכחה כמשענת קנה רצוץ, ולעומת זאת כל השמירה והניסים הם רק בזכות לימוד התורה וקיומה. ואנו מתפללים בכל יום שה' יגן על כל היהודים המצויים בסכנה ובארץ אויב, שיחזרו לשלום לביתם לעבוי"ת. והנה לדאבון לב דוקא בימים קשים אלו החליטו רשויות המדינה להצית ריב ומדון, ולצאת במלחמה כנגד ה' וכנגד תורתו בגזירות שונות, במטרה מכוונת להטמיע ולבולל את הציבור החרדי בתוך תרבות החיים החילונית היו לא תהיה".
"על כן הננו בזאת להבהיר את דעת התורה הקדושה:
עוד באתר:
א. כל אשר עיני שכל לו יודע שכוונתם הסופית היא שיסכימו עמם על פשרות שונות – ביצירת מסלולים ומגמות שירות אזרחיות "מותאמות לחרדים", וזאת התכנית הזדונית לחדור בתהליך ושלבים של יעדים ומכסות ומסלולים שילכו ויתגברו, תוך כדי הסתגלות הציבור החרדי לכך, במטרה להכניס תחת שליטתם את הציבור החרדי ולצמצם את מספר שומרי התורה, כפי שאמרו כל זאת הם בעצמם.
ב. כבר הורו גדולי חכמי התורה ובראשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל (במכתב מתאריך תשרי תשס"א) כי אפילו בחור שאינו במסגרת לימודים אסור לו ללכת לצבא ולכל המסלולים השונים, וזאת התורה לא תהא מוחלפת. וידוע ומפורסם שגם כל המסגרות והמסלולים אשר הוגדרו כ"מותאמות לחרדים" הובילו לפריקת עול ולעבירות החמורות שבתורה רח"ל.
ג. כמו כן באסיפה המשותפת של כלל מועצות גדולי וחכמי התורה (אדר תשע"ד) הוחלט פה אחד כי אסור להסכים על שום פשרות בנושא הגיוס, ואין להיכנס עמם במשא ומתן בזה כלל. ובראיית הנולד, מלבד העובדה שכל פשרה תגרור פשרות נוספות, בנוסף כל פשרה תביא חורבן לדורות, ולכן הנהיגו גדולי הדורות שלא להיכנס עמם במשא ומתן כי הוא זה. ומכל שכן שלא יעלה בדעת להסכים על מכסות, יעדים, או מסלולים אזרחיים וכדו' אפילו לבחורים חלשים. והלכה היא שאין דוחין נפש מפני נפש.
ד. בשעת השמד הזאת הננו בהוראה לכלל הציבור החרדי ובני התורה מקיימי העולם, חזקו ויאמץ לבבכם, אל תיראו ואל תחתו, מלומדים אנו בכל הדורות למסור את הנפש על קיום התורה והיהדות כפי שעשו אבותינו בכל הדורות, וגם בעת הזאת לא נירתע מהליכה לבתי מאסר ומכל סוגי הסנקציות השונות. מוכנים אנו למסור את הנפש בכל עוז וגבורה למען קיום תורתינו הקדושה, ככל ההלכות האמורות בשעת השמד המבוארות בשלחן ערוך (יורה דעה סי' קנז).
והנה בתקופה גורלית זאת שכחלק מהגזירה נוטלים גם את פת לחמם של לומדי התורה כדי לדחוק ולהצר להם בכדי שיעזבו את עולם התורה, תצא מכאן הקריאה לכל נדיבי עמינו, לתמוך בממונם ובכל מאודם בקיום הישיבות והכוללים ביתר שאת, ויבורכו באושר ועושר וכל מילי דמיטב. וכבר כתב הרמב"ם באיגרת השמד "כבר נשתבחה האומה לפני ה' יתעלה על היותה סובלת קושי השמדות וכו' והוא כקרבן כליל על גבי המזבח". וגדול אחד בצער ממאה שלא בצער, ואין לנו שיור רק התורה הזאת".
על המכתב חתומים בזה אחר זה גדולי וחכמי התורה פארי כותל המזרח:
הגאון רבי משה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון רבי משה מאיה זקן מועצת חכמי התורה, הגאון רבי יעקב תופיק אביעזרי רב ואב"ד ביתר, הגאון רבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים, הגאון רבי יהודה כהן ראש ישיבת יקירי ירושלים, הגאון רבי שלמה י. זעפראני אב"ד כתר תורה ונשיא איגוד עמלי התורה, רבה של בני ברק הגאון רבי מסעוד בן שמעון, הגאון רבי יעקב חיים סופר ראש ישיבת כף החיים, הגאון רבי בניהו שמואלי ראש ישיבת נהר שלום, הגאון רבי בן ציון מוצפי ראש ישיבת בני ציון, הגאון רבי ברוך שרגא ראב"ד ירושלים, הגאון רבי יצחק ברכה ראש ישיבת עטרת יצחק, הגאון רבי שמעון כהן ראש ישיבת פורת יוסף העתיקה, הגאון רבי שמואל טולידאנו ראש ישיבת ברית יעקב, הגאון רבי אליהו טופיק ראש ישיבת באר יהודה, הגאון רבי בן ציון אטון ראש ישיבת ראשית חכמה, הגאון רבי מנשה תופיק אביעזרי ראש ישיבת באר יצחק, והגאון רבי עובדיה יוסף ראש ישיבת אוהל יוסף.
