
האזינו>>>
"כתוב במדרש", אומרת הרבנית חגית שירה, "שכשיעקב ועשו התקוטטו בעודם בבטן אימם, הם בעצם רבו על עולמות. לאחר מכן הקב"ה עשה ביניהם פשרה: את החודשים ניסן ואייר, שהם חודשי הגאולה וחודשי הרחמים, קיבל יעקב, ואילו את החודשים תמוז ואב שהם חודשי החורבן, קיבל עשו".
"שואלים על כך חז"ל, מי קיבל את חודש סיוון? והתשובה היא שסיוון שייך לשניהם. אולם ידוע שאין שני מלכים יכולים להשתמש בכתר אחד? אומר הקב"ה, אם בני ישראל בחודש סיוון יבחרו בו ויקבלו את התורה מחדש, חודש סיוון יהיה תחת שליטתם, ואם חלילה לא, יקרה ההיפך".
עוד באתר:
הרבנית חגית מדגישה כי השנה עובדה זו חשובה במיוחד, שכן "עת צרה היא ליעקב" ועם ישראל נמצא במלחמה מתמשכת ולא פשוטה בכלל. בהתאם לכך, כל אחד ואחד חייב לנצל את חג השבועות הזה לתפילה והתעוררות כדי שנזכה שחודש סיוון יהיה לטובתנו, ובעז"ה כהמשך לכך, גם חודשים תמוז ואב יהפכו להיות חודשים של גאולה.
בנוסף לכך, מצביעה הרבנית חגית על עובדה מעניינת המופיעה בפסוקים. לפני מתן תורה היו ברקים על הר סיני, ואילו לאחר מתן תורה היו לפידים. מה ההבדל בין ברק ללפיד? ברק מכיל אמנם אור גדול מאוד, אבל הוא נעלם ברגע. בלפיד, לעומת זאת, האור יחסית קטן ביחס לברק, אך הוא מאיר לאורך זמן.
דבר זה מלמד אותנו תובנה נפלאה: מה שחשוב בחיים הוא לא הברק שנעלם במהרה, אלא הלפיד שנשאר לטווח ארוך. כך גם בנוגע לחג השבועות, ישנם אנשים שמתעסקים יותר מדי עם ה"ברק", כלומר עם מאכלי החלב והקישוטים. אך חשוב שנמקד בעיקר ב"לפיד", בהשפעות הקדושות שנשאב ממנו, שימשיכו איתנו לאורך זמן רב.