קישוט בית הכנסת בשבועות – עקב מעמד הר סיני או זכר לביכורים?

מה מקור המנהג לקשט את בית הכנסת בשבועות ומה הסיבה שהגר"א החליט לבטל (לפחות חלק מ)מנהג זה? מדוע חשוב להתפלל על האילנות בחג השבועות ומה הקשר למשה רבינו וליאור? על כך ועוד, בכתבה שלפניכם.

שניאור כהן

ג' בסיוון תשפ"ד, 09/06/24 16:53

א+

א-

חג השבועות

הובא ברמ"א (תצ"ד, ג') שהמנהג הוא לשטוח עשבים בחג השבועות בבתי הכנסת והבתים, זכר למתן תורה. מנהג זה הובא בספרים רבים, כשהפוסק הראשון שהביא מנהג זה הוא המהרי"ל. אך החיד"א מציין כי המקור הקדום ביותר הידוע לנו שבו הובא מנהג זה הוא "תרגום שני למגילת אסתר" שחובר לפני כ1300 שנה, בו נכתב שהמן אמר לאחשוורוש שהיהודים נוהגים לשטוח עשבים בחג השבועות. מנהג זה רווח כיום בעיקר בקהילות האשכנזים, אולם ישנן גם קהילות ספרדיות בהן נוהגים כן.

קיימים מספר טעמים למנהג זה. מדברי המהרי"ל משמע שמטרת המנהג היא ליצור אווירה נעימה ומרגיעה בבית הכנסת או בבית, כחלק משמחת יו"ט. בעל חידושי הרי"ם כתב שבז' בסיוון הושם משה ביאור, שכן הוא נולד בז' באדר, נטמן בבית הוריו שלושה חודשים שלאחריהם, בז' בסיוון, נלקח אל היאור בין קני הסוף. שטיחת העשבים, לדבריו, היא זכר לנס ההצלה שלו. בלבוש הביא שהמנהג הוא לזכר מתן תורה, שכן, כפי שמובן מהכתובים, היו עשבים סביבות הר סיני, כך ששטיחת העשבים היא לזכר מאורע זה. ב"אגרות ריא"ם" כתב שהטעם למנהג זה היא שבחג השבועות אנו מתפללים שנזכה לצמוח בלימוד התורה.

מנהג נוסף, דומה אך לא זהה, הוא העמדת אילנות בבית הכנסת בחג השבועות. גם בהסברת מנהג זה נכתבו כמה טעמים. בעל ה"מנחת אלעזר" כתב בשם רבי צבי אלימלך מדינוב שבעת מתן תורה תוקן הפגם שנוצר בשעת חטא עץ הדעת, ובשל כך מעמידים האילנות. ה"מגן אברהם" כתב שבגמ' מובא שחג השבועות הוא יום הדין לאילנות, העמדת העצים בבית הכנסת, לדבריו, היא כדי שנזכור להתפלל עליהם. יש שאף קישרו מנהג זה לעובדה שבחג השבועות החלה הבאת הביכורים בבית המקדש.

בספר "חיי אדם" כתב שהגר"א ביטל את מנהג העמדת האילנות בחג השבועות, זאת משום שבאותה התקופה החלו הנוצרים להעמיד אילנות בבתי תיפלתם בחגא שלהם הנקראת "פינגשטן", ויש בזה משום חוקות העמים. חגא זו ידועה כיום בשם "פנטקוסט" וזמנה הוא חמישים ימים לאחר ה"פסחא" הנוצרית, כך שבד"כ זמנה של חגא זו היא בסמיכות זמן לחג השבועות, להבדיל אלפי הבדלות. ככה"נ, בשל סמיכות הזמנים והחשש מבלבול, ראה הגר"א צורך להפסיק את המנהג.

נחלקו הפוסקים האם הגר"א התכוון לבטל רק את המנהג להעמיד האילנות או גם את המנהג לשטוח העשבים. ב"מנחת אשר" להרה"ג ר' אשר וייס שליט"א כתב שהגר"א ביטל רק מה שדומה למנהג הגויים בפועל, לדבריו, הוא בדק ומצא שמנהג הנוצרים הוא להעמיד אילנות אך לא לשטוח עשבים, וא"כ אין שום סיבה שלא לשטוח עשבים, וכן כתבו פוסקים נוספים. לעומתם, הרב משה פיינשטיין זצ"ל כתב ב"אגרות משה" שאיסורו של הגר"א היה אף לשטוח עשבים, וכן פסקו מרנן החזון איש והסטייפלר זצ"ל. גם בקרב חסידי חב"ד לא נהוג לשטוח עשבים או להעמיד אילנות בשבועות.

בשו"ת "אור לציון" כתב שבנוגע לפועל הדבר תלוי במנהג הגויים של כל מקום ומקום, דבמקום שמנהגם הוא רק להעמיד אילנות, הרי ששטיחת עשבים מותרת, ואם מנהגם אף לשטוח עשבים, גם זה אסור. פוסקים אחרים דחו לחלוטין את שיטתו של הגר"א, ודעתם היא שאף להעמיד אילנות אין שום בעיה, דאין בזה משום "בחוקותיהם לא תלכו" משום שהנוצרים מעמידים זאת לכבוד ולא למטרת פולחן, כ"כ בספר "יוסף דעת" ו"זכרון יהודה".