בית הכנסת מקושט לקראת חג השבועות | פלאש 90

הובא ברמ"א (תצ"ד, ג') שהמנהג הוא לשטוח עשבים בחג השבועות בבתי הכנסת והבתים, זכר למתן תורה. מנהג זה הובא בספרים רבים, כשהפוסק הראשון שהביא מנהג זה הוא המהרי"ל. אך החיד"א מציין כי המקור הקדום ביותר הידוע לנו שבו הובא מנהג זה הוא "תרגום שני למגילת אסתר" שחובר לפני כ1300 שנה, בו נכתב שהמן אמר לאחשוורוש שהיהודים נוהגים לשטוח עשבים בחג השבועות. מנהג זה רווח כיום בעיקר בקהילות האשכנזים, אולם ישנן גם קהילות ספרדיות בהן נוהגים כן.

קיימים מספר טעמים למנהג זה. מדברי המהרי"ל משמע שמטרת המנהג היא ליצור אווירה נעימה ומרגיעה בבית הכנסת או בבית, כחלק משמחת יו"ט. בעל חידושי הרי"ם כתב שבז' בסיוון הושם משה ביאור, שכן הוא נולד בז' באדר, נטמן בבית הוריו שלושה חודשים שלאחריהם, בז' בסיוון, נלקח אל היאור בין קני הסוף. שטיחת העשבים, לדבריו, היא זכר לנס ההצלה שלו. בלבוש הביא שהמנהג הוא לזכר מתן תורה, שכן, כפי שמובן מהכתובים, היו עשבים סביבות הר סיני, כך ששטיחת העשבים היא לזכר מאורע זה. ב"אגרות ריא"ם" כתב שהטעם למנהג זה היא שבחג השבועות אנו מתפללים שנזכה לצמוח בלימוד התורה.

מנהג נוסף, דומה אך לא זהה, הוא העמדת אילנות בבית הכנסת בחג השבועות. גם בהסברת מנהג זה נכתבו כמה טעמים. בעל ה"מנחת אלעזר" כתב בשם רבי צבי אלימלך מדינוב שבעת מתן תורה תוקן הפגם שנוצר בשעת חטא עץ הדעת, ובשל כך מעמידים האילנות. ה"מגן אברהם" כתב שבגמ' מובא שחג השבועות הוא יום הדין לאילנות, העמדת העצים בבית הכנסת, לדבריו, היא כדי שנזכור להתפלל עליהם. יש שאף קישרו מנהג זה לעובדה שבחג השבועות החלה הבאת הביכורים בבית המקדש.

בספר "חיי אדם" כתב שהגר"א ביטל את מנהג העמדת האילנות בחג השבועות, זאת משום שבאותה התקופה החלו הנוצרים להעמיד אילנות בבתי תיפלתם בחגא שלהם הנקראת "פינגשטן", ויש בזה משום חוקות העמים. חגא זו ידועה כיום בשם "פנטקוסט" וזמנה הוא חמישים ימים לאחר ה"פסחא" הנוצרית, כך שבד"כ זמנה של חגא זו היא בסמיכות זמן לחג השבועות, להבדיל אלפי הבדלות. ככה"נ, בשל סמיכות הזמנים והחשש מבלבול, ראה הגר"א צורך להפסיק את המנהג.

נחלקו הפוסקים האם הגר"א התכוון לבטל רק את המנהג להעמיד האילנות או גם את המנהג לשטוח העשבים. ב"מנחת אשר" להרה"ג ר' אשר וייס שליט"א כתב שהגר"א ביטל רק מה שדומה למנהג הגויים בפועל, לדבריו, הוא בדק ומצא שמנהג הנוצרים הוא להעמיד אילנות אך לא לשטוח עשבים, וא"כ אין שום סיבה שלא לשטוח עשבים, וכן כתבו פוסקים נוספים. לעומתם, הרב משה פיינשטיין זצ"ל כתב ב"אגרות משה" שאיסורו של הגר"א היה אף לשטוח עשבים, וכן פסקו מרנן החזון איש והסטייפלר זצ"ל. גם בקרב חסידי חב"ד לא נהוג לשטוח עשבים או להעמיד אילנות בשבועות.

בשו"ת "אור לציון" כתב שבנוגע לפועל הדבר תלוי במנהג הגויים של כל מקום ומקום, דבמקום שמנהגם הוא רק להעמיד אילנות, הרי ששטיחת עשבים מותרת, ואם מנהגם אף לשטוח עשבים, גם זה אסור. פוסקים אחרים דחו לחלוטין את שיטתו של הגר"א, ודעתם היא שאף להעמיד אילנות אין שום בעיה, דאין בזה משום "בחוקותיהם לא תלכו" משום שהנוצרים מעמידים זאת לכבוד ולא למטרת פולחן, כ"כ בספר "יוסף דעת" ו"זכרון יהודה".











עוד כתבות שיעניינו אותך

זק"א השלימו עבודה

החדר שננעל אחרי הטבח נפתח לאחר שלוש שנים

יצחק חן
התראה משפטית

חייל חבול ובחור חרדי: סרטון התעמולה הגיע לוועדת הבחירות

קובי סגל
רב המרצחים המתועב

כמעט שנתיים אחרי החיסול: תיעוד חדש של יחיא סינוואר

שמעון כץ
ימים ספורים לחתונה

אבל כבד: הכלה אסתר גיטה דינר ע"ה הלכה לעולמה בגיל 20

נתי קאליש
צירוף מדהים

חודש לפני האימה: הילד הישראלי שהצטלם עם הטייס

קובי אליה
מפגש פסגה בבריכת הסולטן

קליפ live: מרדכי בן דוד ושמוליק סוכות סחפו את האלפים עם "אמת"

אליעזר חסיד
שאלות קשות

עוד לפני הגעת המפגינים: כך מגבירה המשטרה את הכאוס

קובי סגל
"אל תתנו להם"

ש"ס מאשימה: מחאת קפלן מימנה את מחאת הפלג

שלום שטיין
משפט נתניהו

השיחות הסגורות עם מנדלבליט נחשפות: "הוא ממש רעד"

אבי יעקב
בהפגנה נגד הגיוס

אלימות חסרת מעצורים: תיעוד מכביש 4 מעורר סערה

אבי יעקב
צפה בדיון מחדש

"לא הייתה לי כוונה": יצחק עמית מתנצל על הפגיעה בחרדים

פנחס בינדר
12 שעות בטלפון

"כולם פה ירויים": הקריאה הדחופה בבוקר הטבח

מנחם טוקר
למען אסיר עולם התורה

דקה אחר דקה: כבישים נחסמו ורכבות הופסקו במחאה וזעקה

פנחס בן זיו
בארה"ב החליטו

חסר תקדים: המחבל הפלסטיני יוצא להורג - בשידור חי

שלמה ריזל
בשירת 'אשת חיל'

תיעוד דומע: מסע הלוויה הכואב לנערה אסתר גיטא דינר ע"ה

נתי קאליש
קולות השבוע

הגר"י יוסף נגד בן גביר, מעצר הבחור וההקלטה המצמררת

יואב צור
מה תאחלו לו

נתניהו מציין 77: המנהיג שלא יורד מהבמה

שלום שטיין
"נתניהו ידע הכל"

אבי גיל שובר שתיקה: "לא מספרים לציבור את האמת"

שלום שטיין
הגופה לא שוחררה

הדילמה ההלכתית הסבוכה סביב הנרצח מאומן - וההכרעה

נתי קאליש
עונש חריג

לראשונה מאז 1945: המחבל יוצא להורג בכיתת יורים

אריאל ספקטור