נקמה, מושג ברברי או ציווי אלוקי?

התורה מזכירה את מושג הנקמה לא פעם, " וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ". אנו מצווים על נקמה בעמלק, נקמה במדין "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים". גם אנו מבקשים מהקב"ה 'נקום נקמת דם עבדיך השפוך'. אז האם נקמה היא מושג לגיטימי וראוי או כמו שהיא נשמעת – מפחידה, לא תרבותית וברברית?

הרחמנות, אם אינה נמצאת במקומה הראוי, סופה להביא לידי אכזריות שתתפרץ שלא במקומה. גם לאנשים גדולים מאוד היה הקושי בהריגת עמלק, כפי שראינו אצל שאול המלך ששאל: "אם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו?". הוא חמל על חלק קטן מעמלק וסופו שהתנהג במידת הדין כלפי נוב עיר הכהנים, בגלל רחמנותו במקום הלא נכון.

אם האדם 'מרחם' במקום שהתורה אמרה לא לרחם, ומנסה למצוא חן בעיני העולם, סופו שיתאכזר במקומות הלא נכונים.

עוד באתר:

בוגר 'הקול החדש'

יהודה בורן בסינגל קליפ בכורה • "צועק אליך"

אליעזר חסיד

כך זה נגמר

תיעוד: תוך 3 דקות הגנב יצא עם הרכב מהחניון

קובי סגל

תיעוד אווירי

צה"ל מחסל מחבלים ומפרק תשתיות טרור של חיזבאללה

קובי פינקלר

צפו

הגר"מ שטרנבוך על ממדאני: "הגוי הזה רוצה להזיק"

נתי קאליש

המשנה באבות אומרת 'הוי דן את כל האדם לכף זכות', זה כמובן נאמר על אדם שהוא צדיק או בינוני, לא על רשע. לא צריך לפחד לקרוא לאדם שהוא רשע בשם זה. אדם רשע – אפילו כשהוא עושה מעשה טוב – אסור ללמד עליו זכות.
ברור שהוא לא עושה טוב אלא רוצה להסתיר את הרע ולכן הוא עושה טוב לא כי הוא רוצה טוב אלא כי הוא רוצה רע והוא יודע שאנשים תמימים ילמדו עליו זכות. לכן הוא עושה מעשים טובים לחפות על הרוע.

צפו בשיעורו המלא של הרב אייל אונגר: