אימו של אלקנה ויזל הי"ד: "רצה לסיים את הש"ס"

"אלקנה נולד בנווה דקלים, גרנו בגוש קטיף עד שהוא נהיה בן שבע", מספרת גילה ויזל, אמו של אלקנה הי"ד, שנפל ברצועת עזה לפני כחמישה חודשים, "הוא היה ילד מאוד נוח, אח תאום לאיתמר. הם היו ילדים של בית ושל חברים".

לאחר שלמד אלקנה בישיבה תיכונית, הוא התגייס לצה"ל, שם שירת בחטיבת כפיר, בגדוד נחשון. לאחר מכן חזר ללמוד בישיבת רמת גן, ובמקביל החל ללמוד מחשבת ישראל וחינוך. "אלקנה ראה את הייעוד שלו בעולם החינוך, הוא מאוד אהב ילדים", מספרת אימו.

בגיל 24 התחתן אלקנה עם גלית. לאחר תקופת נדודים הם התיישבו ביישוב בני דקלים באזור לכיש. נקודת מפנה משמעותית בחייו הייתה במבצע "צוק איתן", לפני כעשר שנים, כאשר נפצע. "היה לו נס מאוד מאוד גדול," משחזרת גילה. למרות הפציעה, אלקנה בחר להמשיך ולשרת במילואים.

עוד באתר:

צפו בדברים

הגר"ד לנדו נגד ההפגנות: "מזיקים גדולים, לא להשתתף"

נתי קאליש

ראיון מרתק

היהודי שנמלט ממשמרות המהפכה: "כמעט רצחו אותי שם"

אבי בלום

החורף בעיצומו

2 מעלות בלבד בצפת; ברד כבד בבני ברק; שלג קל בפסגות

אבי יעקב

מחבוא לא יעיל

השוטרים הרימו את השמיכה ונדהמו: בן 47 מקופל בקרטון בשירותים

גדי פוקס

כשפרצה המלחמה הנוכחית, אלקנה לא היסס. "הוא לא קיבל צו 8 ביום שמחת תורה, אבל היה ברור לו שהוא חוזר לגדוד ומצטרף לפלוגה שלו ולמחלקה שלו," מספרת אמו. לפני שהתגייס, הוא הספיק לארגן ציוד רב לגדוד שלו, ולדאוג למשפחת אחיו התאום שפונתה משדרות.

"לפני שהוא נכנס לעזה, אשתו ביקשה שהוא ימשיך ללמוד דף יומי כל יום. כשהיה בתוך עזה, מלבד לימוד הדף היומי עליו הקפיד, הוא למד מסכת מגילה, כי נשארו לו 2 מסכתות כדי לסיים את הש"ס, ואחת מהן הייתה מגילה. כשהם הגיעו למוצב הקבע שלהם, מוצב כיסופים, הוא הלך לבית הכנסת וחיפש מסכת מגילה. הרב של הגדוד, הרב שי יעקובוביץ', שאל אותו מה הוא מחפש, אלקנה אמר לו שהוא מחפש מסכת מגילה, הרב הרים גבה ושאל אותו למה מגילה? זה לא הדף שנלמד עכשיו על הסדר, אלקנה סיפר לו את כל הסיפור הזה, והרב דאג לו למסכת. אחר כך, בשבעה, כשהרב יעקובוביץ' הגיע אלינו לנחם, הוא אמר שהוא לוקח על עצמו ללמוד את מסכת מגילה עוד פעם, והוא ביקש מהבן הגדול שלנו, איתי, שילמד את המסכת השנייה, כדי שבשלושים נעשה סיום ש"ס גמרא, כי זה בעצם מה שאלקנה תכנן לעשות, ובאמת, בסוף האזכרה עשינו סיום הש"ס, זה היה מאוד מאוד מרגש".

לפני יציאתו למשימה ממנה לא חזר השאיר אלקנה מכתב שנגע בליבם של רבים, הוא כתב בו: "אולי נפלתי בקרב, כשחייל נופל בקרב זה עצוב, אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני, תשירו הרבה, תחזיקו אחד לשני את הידיים, ותחזקו זה את זה".

מאז נפילתו, נערכו מספר יוזמות משמעותיות להנצחת זכרו. היוזמה המרכזית היא הקמת "בית חיבורים" בבני דקלים, היישוב בו התגורר, שייתן מענה למגוון טיפולי גוף-נפש. "זה משהו שהם חלמו עליו הרבה שנים," מספרת גילה. בנוסף, איחוד הצלה בקרית גת הקדיש שני דפיברילטורים על שמו, וספרייה ניידת בבית חב"ד באפרת הוקדשה גם היא לזכרו.

האזינו לראיון המלא, מתוך התוכנית 'עניין משפחתי' עם רחל פסטג: