מה קורה כשהלב חם?! // ממתק לשבת

"איך הוא ככה"?

"איך ר' ישראל מצליח"?

תהה ר' משה, "אני יודע מה הוא עובר", הלא אנחנו שכנים מזה שנים רבות, איך הוא עושה את זה?

וכיהודי, כמו כל יהודי, שיש איזה ספק בעבודת ה' או שאלה מהותית עולים לרב גאון בישראל, להעלות את השאלה על שולחנו..

נכנס ר' משה למורו ורבו, ושאלה בפיו: "הרב, אני מכיר את ר' ישראל רבות בשנים, כיצד הוא מצליח, יחד עם כל מה שיש לו בחיים והניסיונות הקשים שהוא עובר, לרכוש את החמימות הזו לעבודת ה', להתפלל מעומק הלב, ממש שמחה גדולה יש לו בחיים, ולי אין"!

הרב, שהכיר את ר' משה, פתח לו את ספר "מנורת זהב", להגה"צ המפורסם ר' זושא מאניפולי זצוק"ל ושם קיבל הוא מענה מפורט…

מה היה שם?!

הבה ונלמד יחד..

אומרת התורה הקדושה בפרשת השבוע שלנו:

"וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת".

יעקב אבינו עושה את הטריק הזה, על מנת להרבות את צאנו של לבן..

אבל יש כאן מאחורי הדברים משהו אחר לגמרי..

כותב בספר "מנורת זהב" להגה"צ ר' זושא מאניפולי זצוק"ל: "בשם הצדיק המפורסם ישראל אברהם זלל"ה בן רבינו הרה"ק ר' זושא מאניפולי) הנה איתא בש"ס פסחים (פז.) על הפסוק (שיה"ש ח,י) 'אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום', ככלה הנמצאת בבית חמיה ורדופה להגיד שבחה בבית אביה, דהנה אנו רואים שבא לאדם חמימות והתלהבותו לעבודתו אך שהיא בלתי שלמה, רק דרך העברה בעלמא, זה מחמת שאינו נקי עדיין ממחשבותיו המלכולכים והרהורים המטונפים, וזה החמימות הוא רק מן השפה ולחוץ, והראיה בבואו להתפלל ונדמה לו שנתלהב להבורא יתברך הוא שקר מכל צד, ואינו יכול לדבר תיבה אחת כראוי, כי מחשבותיו לא טהורים, ואינם מניחים אותו להתפלל, ונמצא החמימות הוא בלתי שלימות".

וממשיך הרב ואומר שזה בדיוק הביאור בפסוק שלנו:

"היינו אותם שיש להם התקשרות במחשבתם להבורא יתברך, הם יכולים להתחמם בשלימות, וזהו פירוש הש"ס הנ"ל 'ככלה' רוצה לומר כנסת ישראל נקראת כלה, 'הנמצאת' שלמה בבית חמיה, רוצה לומר לשון חמימות והתלהבות, אז 'כשנמצאת שלמה' אז רוצה להשלים ולהתפלל לפני אבינו מלכנו".

והמסר מבהיל הרעיון – אדם רוצה להתקרב לה' אך הוא לא מגיע למקסימום שהוא רצה, הוא רוצה להיות לב חם תמיד, מקושר לה', שגם אם יתרימו אותו לדוגמא לאיזה מטרת צדקה אמיתית, הוא יעשה כל שביכולתו שהרגש הזה שגרם לו לתרום ישאר..

אבל בכל זאת שוכחים דבר אחד שמחדש הרב זצ"ל, כל דבר בעולם הוא תהליך, כמו שאדם שנכנס לקונדטוריה שכונתית ורוצה להזמין עוגת קצפת עם דובדבנים וריבת חלב, כשהוא יאכל את העוגה הוא לא יאכל את כל כולה לבד, אלא חתיכה אחר חתיכה, כך אותו הדבר בחיים ובעבודת ה', הכל הוא נחשב כתהליך אחד גדול ומגוון, שבהם החיים מתבססים, ואנו רק צריכים להתפלל שהתהליך יעבור בשלום..

ואם דיברנו על חמימות, בואו תשמעו דוגמא של קרירות ונבין את ההבדל התהומי ביניהם (אמונה שלמה, עמוד 184):

מעשה ביהודי שהיה הבנקאי של העיירה, כל מי שנצרך להלוות סכום כסף היה מגיע אל הבנקאי, חותם על היתר עסקא והיה משיב את הקרן בתוספת אחוזים.

מפעם לפעם הריבית עלתה ועלתה עד שתושבי העיירה קצו בהתעללות של הבנקאי.

הם ניגשו אל הרב של העיירה וביקשו ממנו בתחנונים שידבר עם העשיר ויעצור את העלאת הריבית. הרב הסביר להם שזה עניין רגיש והבטיח שבהזדמנות הראשונה הוא יטפל בעניין. ואכן יום אחד הכריזו הרמקולים על הלוויתו של

אחד מעשירי העיירה, וכמובן הרב הוזמן להספיד, במבט חטוף ראה את הבנקאי והחליט שזו ההזדמנות.

הרב החל בהספד ואמר: "בשעה שאדם נפטר מן העולם אין מלווין אותו לא כסף וזהב אלא רק מעשיו הטובים", ככל שהרבה לדבר על כמה שהכסף לא חשוב העשיר עמד ונענע בראשו לאות שמסכים עם כל מילה שהרב אמר.

הרב הבין שהעשיר הפנים טוב מאוד את המסר וכשעבר ליד בית העשיר, אמר הלה: "אלו דברים נפלאים אמר הרב! כל מילה שווה זהב!", הרב התעניין מה כל כך מצא חן בעיניו, אמר העשיר: "כל הזמן באים אנשי העיר ומתלוננים על הריבית, עכשיו לאחר שהרב הסביר כמה שהכסף זה לא חשוב אני מקווה שהם יקלטו את המסר ויפסיקו להתלונן".

קרירות מול חמימות..

מה ההבדל?

את זה כנראה הבין ר' מוטי..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב להצלחת מורי ורבי ר' חיים שמעון פינטו שליט"א