בשיעורו השבועי בבית הכנסת היזדים בירושלים הרחיב הערב מוצאי שבת ויצא – מרן הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף בנושא הלכתי מורכב: האם אדם עיוור רשאי לברך ברכת הלבנה. הרב פתח בשאלה שמעסיקה לא מעט פוסקים, והסביר כי למרות שהמשנה ברורה פוסק ש"סומא יברך", אין מדובר בסוגיה פשוטה כלל לאור מחלוקות קדומות ועמוקות בין גדולי ההלכה.
הרב הסביר כי בניגוד לברכות אחרות, כמו "יוצר המאורות", שבהן העיוור מברך על המציאות שהאחרים רואים ועל ההובלה שהם מאפשרים לו, הרי שבברכת הלבנה השאלה מורכבת יותר. לדבריו, ישנם פוסקים שכתבו כי עיקר התקנה היא לראות את המאור וליהנות מאורו, ובמקרה של עיוור – הנאת הראייה אינה קיימת כלל. "הוא לא נהנה מהלבנה, הוא לא רואה את הלבנה", ציטט הרב מן המקורות, והדגיש כי כמה מגדולי האחרונים מחלקים בין שתי הברכות ולכן שוללים את האפשרות שעיוור יברך ברכת הלבנה.
בהמשך סקר הרב בהרחבה את שיטות הפוסקים שחולקים על המשנה ברורה. הוא ציין כי ישנם פוסקים רבים – מהריק"ש, מרן החיד"א, בעל הכנסת הגדולה, בעל נחפה בכסף, הגאון רבי עבדאללה סומך, בעל זבחי צדק ועוד – שפסקו במפורש כי סומא אינו מברך את הברכה. הרב הוסיף כי גם הפוסקים שסוברים שאפשר לברך מתבססים בעיקר על המגן אברהם, אך המחלוקת רחבה ושורשית.
עוד באתר:
הרב יוסף הבהיר כי למנהג הספרדים ההלכה נוטה להחמיר יותר בנושא ברכות מספק. "אצל הספרדים, ספק ברכות להקל – הרבה יותר חזק", אמר. הוא הזכיר כי לדעת הגאונים והרמב"ם, ברכה לבטלה היא איסור דאורייתא, ולכן אין להקל בעניין זה. "אנחנו פוסקים כמו המריק"ש, כמו מרן החיד״א… לכן, אם הסומא מברך ברכת הלבנה – לא נענה אחריו אמן", הדגיש. הרב הוסיף כי יש אף חשש שאמן כזו תיחשב "יתומה".
בסיום דבריו קרא הרב להדריך את הציבור בעדינות וברגישות: "צריך להסביר לסומא הזה… אנחנו הספרדים חוששים לספק ברכות להקל". לדבריו, יש להישען על פסיקת גדולי האחרונים לאורך הדורות, ולפיה עיוור אינו מברך את ברכת הלבנה, גם אם קיימות שיטות המתירות. "לכן, סומא לא יברך", חתם הרב.
