העימות בין נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן ליריבו ההיסטורי הנשיא ה-45 דונלד טראמפ, לקראת הבחירות לנשיאות בעוד פחות מחמשה חודשים, הימם את העולם.
מה שהיה אמור להיות עוד עימות בין צמד יריבים, שמוציא כמו תמיד כמה כותרות מעניינות ומספק רגעים משעשעים של עקיצות בין השניים, הפך לנושא שלא ירד מהכותרות. חולשתו הקוגנטיבית של ביידן שבאה לידי ביטוי ברגעים של בלבול או של מאבק שלו עם עצמו לסיים משפט גרמו גם לחלק ניכר ממעריציו להבין: הנשיא האמריקאי הזקן בהיסטוריה אינו כשיר לכהונה נוספת.
רוב מוחץ בציבור האמריקאי (67%) כולל אחוזים ניכרים מה'בייס' של ביידן מאמינים כי טראמפ ניצח בעימות. בנוסף 46% מקרב המצביעים הדמוקרטים טוענים כי עליו לפרוש כעת שכן הוא אינו כשיר להמשיך לכהן כנשיא, ואם ימשיך במירוץ יפסיד בוודאות לרפובליקנים.
עוד באתר:
אפשר לומר שטראמפ אולי לא ניצח בגלל אמירות חשובות שניפק, שכן הוא התחמק מתשובות ישירות על שאלות רגישות והיו טענות כי הוא גם שיקר פה ושם, אבל העובדה שהציבור האמריקאי גילה מולו מועמד חלוש ומבולבל, כזה שמדבר בקול צרוד, מכחכח בגרונו בחוסר ביטחון עצמי ומתנהל בצורה מעוררת רחמים, גרמה לטראמפ להיראות הרבה יותר בטוח ורגוע, אנרגטי, חד וברור. ביידן היה המפסיד הגדול, וזה בלבד מה שהציבור יזכור מהעימות חסר התקדים הזה.
בשבוע שלפני העימות לוח הזמנים של ביידן נוקה כמעט לחלוטין. הוא ויועציו הסתגרו במעון הקייט הנשיאותי בקמפ-דיוויד והתכוננו לעימות מול היריב הגדול, אבל נראה שההכנה לא עזרה, ואולי אף הפריעה. ביידן הגיע לעימות כשהוא מותש מתרגולים ונראה שעודף המידע שקיבל בהכנות היה בעוכריו וגרם לו להיאבד בים הנתונים.
התגובות להופעת ביידן בעימות היו רעות מאוד, ויש מי שתיארו את האווירה במפלגה הדמוקרטית כפאניקה. גם בכירים במפלגתו וגם עיתונאים בולטים בתקשורת המיינסטרים שפעם היתה נעמדת דום למוצא פיו, תקפו אותו בחריפות וקראו לו לפרוש מיידית. יש הטוענים כי הכוורת סביבו המופעלת בשלט רחוק על ידי קודמו ברק חוסיין אובמה דחפה את הנשיא האמריקאי לעימות כדי להראות לעולם שהוא אינו כשיר עוד וכדי להציב מועמד חדש משלהם.
למרות זאת, על אף הלחצים הכבדים המופעלים עליו ועל סביבתו, ההחלטה האם ביידן ימשיך במירוץ נתונה בסופו של דבר בידיו. אין אף גוף – גם לא וועדת המפלגה הדמוקרטית שאמורה להתכנס בעוד כמה שבועות כדי לאשרר את בחירתו כנציגה בבחירות – שיכול חוקית להזיז אותו מדרכו. למרות שמועמדים אחרים שיכנסו במקומו יכולים להיות איום אמיתי על טראמפ, נראה שהוא לא מתכונן לפרוש. מי שמאוד תומך ומדרבן אותו להישאר במירוץ היא אשתו, שרק השבוע אמרה "לא ניתן ל-90 דקות (זמן העימות) להגדיר את ארבע השנים של ג'ו כנשיא. נמשיך להילחם. הוא יעשה תמיד מה שטוב למדינה".
בעובדה שהנשיא האמריקאי הוצג קבל עם ועדה כמי שיש ספק כבר על כשרותו המנטלית לכהן כנשיא למשך ארבע שנים נוספות, יש השלכות רבות לא רק על הפוליטיקה הפנימית במפלגה הדמוקרטית ולא רק על הפוליטיקה האמריקאית באופן כללי, אלא גם על המתרחש ברחבי העולם.
לפי דיווח השבוע ב'מעריב': "דיפלומטים רבים תיארו את העימות כ'קשה לצפייה'. הסנטימנט הכללי בקרב יותר מחצי תריסר דיפלומטים מאירופה, המזרח התיכון ואסיה היה שזה היה "לילה גרוע לביידן". דיפלומט אירופאי אחד אמר לערוץ האמריקאי CNN 'זו מציאות עצובה שביידן זקן, והוא מזדקן. ראינו את זה. היה לי קשה להבין מה הוא אומר, ואני מבין אנגלית די טוב'…
"הופעתו החלשה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בעימות הנשיאותי מול דונלד טראמפ עוררה הדים ברחבי העולם. דיפלומטים זרים הביעו הלם ודאגה, והעלו שאלות לגבי ההשלכות על הבחירות בארה"ב שעלולות לשנות את מדיניות החוץ האמריקאית אם טראמפ ייבחר שוב. הופעתו של ביידן העצימה את הדאגות הקיימות לגבי המדיניות שטראמפ עלול ליישם אם ינצח בנובמבר. טראמפ הציג שוב את נטיותיו הבדלניות והספקנות שלו כלפי נאט"ו, שהדאיגו בעלות ברית של ארה"ב במהלך כהונתו הראשונה. בעימות, טראמפ הטיל ספק בהמשך מימון המלחמה של אוקראינה נגד רוסיה. שר החוץ הפולני, רדק סיקורסקי, כתב ברשתות החברתיות שביידן צריך כעת לנהל באחריות תוכנית להעברת השלטון. דיפלומט פולני אחר לא חסך במילים וכינה את הופעתו של ביידן 'זוועה, כמו לצפות בתאונת דרכים'".
לאור זאת – האם קריסתו של הנשיא האמריקאי עשויה לסייע לישראל לעמוד בימים אלו בצורה נחושה יותר מול וושינגטון? מאידך, האם נצחונו הצפוי של טראמפ יסייע לישראל?
ובכן, תקופת כהונתו של ביידן היתה, כצפוי, קשה לישראל. כבר בשנתו הראשונה בתפקיד הוא הראה לעולם שהוא אינו מתכוון להשתמש בכוח פיזי כדי להשיג את מטרותיו ולשמור על בעלות בריתו, ושהוא מעדיף שימוש בכוח דיפלומטי מוגבל בלבד. זה גרם לגלובוס להסתחרר. ברוסיה, בעזה, בביירות ובטהרן הריחו את החולשה – ויצאו לפעול.
כוחה הגלובלי של ארה"ב נחלש בתקופת כהונתו ומדינות שנלחמות על עצמאותן היו המפגעות העיקריות, בעוד מדינות דורסניות וכוחניות רק הרוויחו מכך. כתוצאה מכך, ברור שאיבוד כוחו של ביידן כעת שמוסיפה חולשה על חולשה הוא תקופת ביניים מסוכנת.
בזירה האיראנית – אין כל ספק שטהרן תשאב עידוד מחולשתו של הנשיא המכהן ועלולה להיות נועזת יותר. היא תעשה כל מאמץ כדי להגיע לפצצה גרעינית, ותנסה להגביר את חתרנותה במזרח התיכון. היא עלולה להגדיל את מאמצי החימוש את חמאס ביו"ש ואת חיזבאללה בלבנון ותדרבן אותם לערער יותר את השטח כדי לגרום לישראל לאבד שיווי משקל.
וזה לא רק ניצול חוסר הכשירות של הנשיא המכהן אלא גם הרצון להספיק כמה שיותר לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן ומתחיל לפעול כנגדם. לכן, מבחינה זו, בזירה האיראנית נראה לכאורה החרפה של העימות מול ישראל בזירות השונות.
לכשלונו של ביידן יש גם כמובן השפעה על הלחימה בעזה ועל החזרת החטופים: אפשר להעריך שקטאר ומצרים ינסו ללחוץ על חמאס להגיע כעת לעסקה שכן הם יודעים שבתקופת ביידן יוכלו להביא לעסקה גמישה יותר, וגם מתוך חשש שהוא יפעיל על קטאר סנקציות אם לא תפעיל על חמאס את כל כובד משקלה. הניסיון שלהם להגיע הפעם להסכם יהיה מעמדת חולשה.
גם ארגון הטרור חמאס נפגע ישירות מהעימות. ההערכה היא כי הוא ינסה להגיע להסכם כמה שיותר מוקדם שכן כשטראמפ יכנס לבית הלבן הכל יכול להתהפך; כאמצעי לחץ הוא עלול למשל להסיר את כל הסיוע ההומניטרי שביידן משגר לעזה, וכך ללחוץ אותו בכל הכוח אל הקיר. בנוסף, אם חמאס נמנע מלהגיע להסכם ומושך את המלחמה כדי לפגוע בישראל בזירה הבינלאומית, הרי שכניסתו האפשרית של טראמפ לבית הלבן תגרום לפגיעה הזו להפוך לבלתי אפקטיבית. גם ההתחזקות המשמעותית של מפלגות הימין באירופה עלולה להשפיע בכיוון הזה ולהוריד את הלחץ הבינלאומי מישראל. ההגדלה המשמעותית של סיכויי טראמפ לנצח בבחירות מגדילה את ההרתעה במזרח התיכון ומשנה את יחסי הכוחות.
בשורה התחתונה: ביידן שהתנהג בצורה מחפירה כלפי ישראל, ניגף השבוע ואיבד משמעותית מכוחו; הוא שהשפיל את ישראל ופגע בה בפומבי, יצא בעצמו מושפל ופגוע מול עיני כל העולם.
היסטוריוניים צבאיים טוענים כי אחת הסיבות שבגללן ישראל יצאה ל'מבצע קדש' לפני קרוב ל-70 שנה היתה הבחירות שנערכו אז בארה"ב. הדברים נכונים גם כעת. עונת בחירות בארה"ב היא תקופה לניצול הזדמנויות, והיא תקופה משמעותית יותר כאשר הנשיא הלעומתי שיושב בבית הלבן מאבד את כוחו והופך בעיני רבים ללא רלוונטי.
מה שנדרש מישראל בעת הזאת הוא לפעול ביתר תקיפות. אחרי שנתניהו עבר בהצלחה כמה מבחנים מול ממשל ביידן, וביניהם העימות המתוקשר מול עיכוב התחמושת, והכניסה לרפיח למרות האזהרות מהבית הלבן, על ירושלים לדבר כעת בצורה ברורה ובוטחת ולקבוע עובדות בשטח. זו שעת מבחן עבור ראש הממשלה והוא חייב להראות כעת לאויבינו שוושינגטון הסדוקה אינה המשענת היחידה שלנו ושיש לה יכולת לפעול באופן עצמאי, בכל זירה, ובכל דרך שתראה לנכון. רק כך תוכל ישראל לשמור על כוחה ההרתעתי, למנוע מתקפות עתידיות על שטחה ולנצח בכל זירה.
