בבית משפט השלום בירושלים חוייב לאחרונה אברך להשיב למדינה למעלה מ-84 אלף שקלים, שקיבל ממנה ברבות השנים כגמלה במסגרת הסדר "תורתו אמנותו". זאת, בעקבות חקירה יזומה שערכה המדינה, שלימדה כי האברך לא למד בכולל בשעות עליהן הצהיר.
לפי הסדר "תורתו אמנותו" משלם משרד החינוך לאברכים גמלת הבטחת הכנסה. האברכים, מצידם, נדרשים ללמוד בכולל בהיקף מסוים ובהתאם לשעות הלימוד עליהן הצהירו.
ראשיתה של הפרשה הנוכחית בחקירה סמויה שיזמה המדינה, במסגרתה נבדק האם האברך אכן לומד בכולל בשעות עליהן הצהיר. החקירה העלתה כי בשעות בהן האברך אמור היה לשהות בכולל, הוא ניהל (בהתנדבות) מדרשה לבנות, ושימש יו"ר העמותה של המדרשה ופעיל בה.
עוד באתר:
בעקבות כך נקטה המדינה בסנקציה נגד הכולל עצמו (קיזוז בכספי התמיכה), ובנוסף הגישה תביעה נגד האברך. המדינה טענה בתביעתה, כי "תכלית המלגה היא לסייע רק למי שבאמת ובתמים הפך את תורתו לאומנותו, במלוא מובן המילה, וסיגל לעצמו אורח חיים מוגדר ומסוים, שמהותו ותמציתו הוא לימוד תורה". מכיוון שהאברך לא למד בכולל בהיקף עליו הצהיר, ביקשה המדינה מבית המשפט לחייבו להשיב לה את מלוא סכומי הגמלה שקיבל בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.
במענה לממצאי החקירה טען האברך, כי מדובר בביקורת מדגמית בלבד, שאיננה מלמדת כי הוא שהה דרך קבע מחוץ לכולל בשעות הלימוד. המדינה השיבה, כי מלבד שלל הראיות שהציגה בעניין, הרי שלא ניתן לצפות ממנה להצמיד "שומר ראש" לכל אברך על מנת להוכיח מתי שהה בכולל ומתי לא. לכן, טענה המדינה, די שתוכיח כי במספר מקרים האברך לא היה בכולל בשעות הלימוד, על מנת להוביל למסקנה כי הוא נעדר מלימודיו דרך קבע.
בית המשפט (השופטת מרים ליפשיץ-פריבס) קבע בפסק הדין, כי אכן המדינה "אינה יכולה להעמיד חוקר על יד כל מקבל גמלת הבטחת הכנסה, על מנת לבדוק את הכנסותיו ועמידה בתנאי הגמלה", ומשכך קיבל את עמדת המדינה כי די בחקירה מדגמית סבירה. "התובעת הוכיחה כי היעדרותו של הנתבע מהכולל לא היתה באופן חד-פעמי או באקראי, כי אם כדבר שבשגרה, וכללה היעדרות בשעות בהן הצהיר על לימודיו בכולל לצורך ניהול המדרשה".
בסופו של דבר, בית המשפט חייב את האברך להשיב למדינה את מלוא כספי הגמלה שקיבל בשבע השנים האחרונות, בסכום העולה על 84 אלף שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, וכן חייב את האברך לשלם למדינה גם 8,000 שקל הוצאות משפט.
