בעקבות הירידה החדה בשער הדולר והגעתו לשפל הנמוך ביותר מזה שלוש שנים (!), תקף היום (ג') נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, את בנק ישראל וממשלה ואמר כי "לא ניתן לבנק ישראל ולממשלה להתנער מהאחריות הישירה על שער החליפין, שהורס את המשק, פוגע ביצוא ובתוצרת המקומית בכלל, ומוביל לאובדן מקומות עבודה. בנק ישראל והממשלה יכולים וצריכים לנקוט בצעדים ברורים, אגרסיביים ומידיים להעלאת שער הדולר, כולל רכישה של דולרים ככל אשר נדרש עד להעלאת השער ל- 3.8 שקלים לדולר, גם אם נדרשת לשם כך רכישה מאסיבית של 50 מיליארד דולר".
כמו כן הוסיף אורן כי "כל ירידה בשער הדולר מסכנת את היציבות הכלכלית של המדינה ואלו שער של 3.8 ₪ לדולר יוביל לשיפור היציבות הכלכלית, וצמיחת היצוא, שהינו מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל, יוצר מקומות עבודה ותשלומי מסים לתפעול כל זרועות המשק".
מניתוח כלכלי שהעבירה התאחדות התעשיינים לבנק ישראל ומשרד האוצר, עולה כי התועלת מרכישת מט"ח שתידרש לשם קיבוע שער חליפין על 3.8 ₪ לדולר, עולה עשרות מונים על העלות. הן בהיבט הרישומי – חשבונאי, הן בהיבט של מיסוי והן בהיבט המאקרו כלכלי, במונחים של צמיחה ותעסוקה בת קיימא.
עוד באתר:
להן פרוט בחינת ההשפעה הכלכלית של קיבוע שער החליפין, שנעשה על-ידי האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים:
1. בהיבט החשבונאי (רישומי בלבד):
בשנה הראשונה למהלך צפויה תשואה שקלית חיובית שתיגזר משני מקורות:
א. תשואה שקלית חיובית על סך יתרות המט"ח, בעיקר הודות לפיחות שייגזר מפעולת הרכישות (פיחות של כ- 9% מול הדולר), זאת לצד התשואה במונחי מט"ח שיניב תיק יתרות המט"ח. רווח זה נאמד להערכתנו בכ- 26.4 מיליארד ₪.
ב. תשואה עודפת חיובית על רכישות המט"ח הנוספות – כתוצאה מפערי הריבית בין המק"מ השקלי לתשואה השקלית שתושג על המט"ח שיירכש. רווח שינוע להערכתנו בין 1.7 מיליארד ש"ח בתרחיש רכישה של 5 מיליארד דולר, לכ- 25 מיליארד ש"ח בתרחיש קיצון של רכישת 50 מיליארד דולר, זאת בהתאם להיקף רכישות המט"ח שיידרשו בפועל..
סה"כ רווח חשבונאי שינוע בין 28 לכ- 51.4 מיליארד ש"ח, תלוי בהיקף הרכישות בפועל.
2. שינוי שנתי בהכנסות המדינה ממס
א. כתוצאה משינוי ברווחיות היצואנים והיבואנים:
קיבוע שע"ח יביא לשיפור רווחיות עסקאות היצוא שכבר נחתמו במונחי מט"ח. אולם, רוב הגידול ברווחיות היצוא, שנאמד בכ- 31 מיליארד ₪ בשנה, יקוזז בשל פגיעה ברווחיות היבוא, המהווה קרוב ל- 95% מהיקף היצוא. לפיכך, תוספת הכנסות המדינה ממס חברות הודות לשינוי ברווחיות עסקאות קיימות תסתכם בכ- 0.4 מיליארד ש"ח נטו.
ב. הודות לגידול ביצוא, האצת הצמיחה וקליטת עובדים.
התועלת הכלכלית תיגזר ברובה משיפור כושר התחרות של הכלכלה הישראלית, אשר יאפשר זכייה בעסקאות נוספות, בהיקף הנאמד בכ- 6 מיליארד ש"ח נטו (רק מעסקאות יצוא), לצד קליטת אלפי עובדים נוספים, וגידול שנתי נגזר של כ- 0.75 מיליארד ש"ח בהכנסות המדינה ממיסים ישירים.
התועלת השנתית במונחי הכנסות ממס נאמדת בכ- 1.15 מיליארדי ש"ח
3. תועלת מאקרו כלכלית של צמיחה ותעסוקה
תוספת תוצר פרמננטית של כ- 4.7 מיליארד ₪, דהיינו תוספת צמיחה של כ- 0.45% תוצר.
כפועל יוצא תתאפשר תוספת מועסקים של כשבעת אלפים איש במגזר העסקי.
מנגד, יביא הפיחות לייקור מחירי המוצרים המיובאים, ולכן להאצת קצב עליית המחירים במשק. להערכתנו, מדובר בהאצת האינפלציה בפחות מ- 2%, אשר עשויה להביא בשנה הראשונה בלבד לחריגה קלה וזמנית (כלפי מעלה) מיעד יציבות המחירים. בתגובה, גם אם בנק ישראל יגיב בהעלאת ריבית, הרי שלהערכתנו תהיה זו העלאה מתונה בלבד, כאשר הריבית הריאלית תישאר שלילית. בשנה השנייה למהלך לא צפויה השפעה אינפלציונית.
