דינים והלכות לימי בין המצרים

בני אשכנז לא מסתפרים ולא מתגלחים משבעה עשר בתמוז עד י' באב, כך הנהיג רבנו האר"י הקדוש. ולכן היו גם מבני עדות המזרח שהחמירו בדבר. אם כי הפסיקה של מרן השולחן ערוך באופן ברור שכל האיסור של תספורת הוא אך ורק משבוע שחל בו תשעה באב, אפילו לא מראש חודש, זו ההוראה הפשוטה לבני ספרד. כך מרן פסק בסימן תקנ"א. את שיער השפם שמעכב את האכילה, מותר לקצוץ אפילו בשבוע שחל בו, ונשים לצורך מצווה או הסרת גנאי, מה שגנאי להן, מותרות עד שבוע שחל בו תשעה באב.

ברכת שהחיינו בימים האלו על פרי או בגד חדש – מרן השולחן ערוך מביא את הספר חסידים, שכותב שאי אפשר לומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כי הזמן הזה הוא ימים קשים. כך גם אמר רבינו האר"י הקדוש, מביא אותו הבאר היטב, שגם בשבתות של בין המצרים, לדעת רבינו האר"י הקדוש, לא לברך שהחיינו.

חלק הקלו בשבתות של ימי בין המצרים עד ראש חודש אב, כפי שכתב ערוך השולחן, כן לומר שהחיינו. לעומת זאת מרן המשנה ברורה מכריע, שבשבתות אין צורך בכלל להחמיר. אבל אישה בהיריון לדוגמה, אישה מינקת, שרוצה פרי חדש. או במקרה של ילד קטן, כפי שכותב מרן החיד"א, או במקום חולי, מותר לאכול ולברך שהחיינו. ומברכים שהחיינו על הפרי ולא על הזמן. על הזמן הזה שזכיתי לקבל פרי חדש וליהנות ממנו ולהודות עליו.

עוד באתר:

צפו בתיעוד המלא

למרגלות המזבח: הצגה משעשעת ממחישה מצווה נדירה

פנחס בן זיו

צפו בשידור החי

כמדי שנה: הצטרפו לנעילת חג שמחת תורה בישיבת פוניבז'

מערכת אמס

קשה לקריאה

אזוקים לבלוני גז ומתפללים בעומק המנהרות: עדויות התופת

פנחס בן זיו

הושענא שלוש שעות

8:00 ו-10:00: החטופים החיים ישוחררו בשתי פעימות הבוקר

קובי פינקלר ושלמה ריזל

בזמנם הייתה התפעלות גדולה מבגד חדש, והיה צריך לברך עליו שהחיינו. כיום, רק בגד יקר וחשוב, מחוייט, בגד שההוצאה עליו גדולה ומדויק לפי המידה וכו', רק עליו מברכים שהחיינו. לכן, מעיקר הדין, אין מניעה עד ראש חודש אב, לקנות ולחדש בגדים חדשים. כשם שמתיר מרן המשנה ברורה בשבתות שבימי בין המצרים לחדש בגד, כך אפשר היום לקנות ולחדש בגדים חדשים עד ראש חודש אב. מראש חודש אב, בגד שאינו נצרך למקום זיעה, מחמירים לא לקנות בכלל אפילו לא נעליים.

בערוך השולחן ובאליה רבה כן החמירו, הם מחמירים שבגד יקר, לא רק לא לחדש אותו מראש חודש אב כפי שאמרנו, אלא לא לחדש אותו כבר משבעה עשר בתמוז, כל שלושת השבועות. האליה רבה כותב שגם כל מה שכתוב במרן השולחן ערוך, לא לסייד בית, זה כבר משבעה עשר בתמוז כדעת המהרי"ל. זו חומרה, אבל להראות עד כמה החומרה הזאת גדולה ואיך ההתייחסות בשלושת השבועות לכל דבר שבשמחה.

לגבי נישואים – האשכנזים לא עורכים נישואים משבעה עשר בתמוז. בני ספרד מקלים עד ראש חודש אב. היו בבני ספרד שכן חששו, כמו שכתב בספר מועד לכל חי, מרבי חיים פלאג'י, כי לא מסמנא מילתא. אבל כאמור עיקר הדין, כותב מרן השולחן ערוך, זה מראש חודש אב. כשנכנס אב, ממעטים בשמחה. חודש תמוז לא נאמר עליו ממעטים בשמחה.

אירוסין – אם זה בלי סעודה, מותר אפילו בתשעה באב, לבוא ולומר שנגמר בשעה טובה ומוצלחת. אירוסין כיום זה לא האירוסין שנאמר במשנה ובתורה, אלא אירוסין זה בעצם לבוא בקשרי שידוכים ולהצהיר על תוכן הכוונה. אם עושים אמירה של שטר תנאים, יש לזה יותר תוקף מצד השבועה שבדבר, וחלק באמת נזהרו בדבר. אירוסין לא נחשב לכאורה סעודת מצווה. אם כי היו שהקלו בדבר, אירוסין בלי סעודה, לכן מותר אפילו בתשעה באב. סעודת אירוסין אפשר לעשות אותה אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב אבל בלי ריקודים ובלי מחולות בכלל.

לגבי בר מצווה, שבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, סיום מסכת, הכנסת ספר תורה, כל מה שמופיע בפוסקים כסעודת מצווה, נחלקו הפוסקים איך לנהוג לגבי תזמורת. לגבי ריקודים ומחולות עד ראש חודש אב, השיירי כנסת הגדולה ומרן החיד"א בשו"ת שלו 'חיים שאל', הם מתירים להביא כלי נגינה ושירה כרגיל עד ראש חודש אב. לעומת זאת היו שאסור בכל תוקף, האליה רבה והיעב"ץ בסידור שלו – סידור היעב"ץ שנדפס מחדש, מאוד מחמירים בדבר.

הלכה למעשה אנחנו מקלים בסעודת מצווה. אבל שתהיה סעודת מצווה – לגומרה של תורה, שמחה של מצווה, של ברית מילה, פדיון הבן וכדומה. אחרי ראש חודש אב לא מקלים והשירה בסעודת המצווה תהיה רק בפה וגם ללא ריקודים. גם לילדים קטנים אנחנו לא משמיעים שירה. ולמה? בגלל אבלות של רבים.

מתוך התוכנית 'דרך חיים', התוכנית משודרת מדי יום חמישי בשעה 21:00

האזינו: