485 בקשות להעלאת ארנונה הוגשו למשרד הפנים

לאחר מאבק משפטי ארוך בבית המשפט המחוזי בי-ם, הצליחה התאחדות התעשיינים לחשוף את הרשימה שמשרד הפנים ניסה להסתיר: רשימת הבקשות החריגות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה ברחבי הארץ לעסקים ותושבים לשנת 2014. מהרשימה שנחשפה עולה כי 112 מהרשויות המקומיות ועשרות ועדים מקומיים מבקשות להעלות את הארנונה על המגזר העסקי בשיעורים דרמטיים. למשרד הפנים הוגשו לא פחות מ- 485 בקשות ובקשות משנה להעלאות חריגות, על ידי 42 עיריות, 34 מועצות אזוריות ו- 36 מועצות מקומיות. כמו כן הוגשו 123 בקשות להפחתת ארנונה.

בין הבקשות החריגות להעלאת הארנונה: עיריית תל אביב מבקשת העלאה חריגה של 65% לחניונים ללא תשלום (לרוב של בנייני עסקים); עיריית ירושלים, שכפי הנראה אינה מעוניינת לפתח חיי לילה בשטחה, מבקשת העלאה חריגה של 51% למועדונים; עיריית טבריה הגישה בקשה חריגה להעלאת הארנונה ב- 210% (!) לחניוני סירות הצמודים לכנרת;

גם באזורי פריפריה, בהם המדינה שואפת לעודד תעשייה ויצירת מקומות עבודה חדשים, הוגשו בקשות חריגות להעלאת הארנונה, באחוזים קיצוניים. בין השאר, שדרות הגישה בקשה חריגה להעלאת ארנונה למשרדים, בכ- 46% ולרשתות השיווק בכ- 35%. בגליל העליון הגישו בקשה חריגה להעלאת ארנונה בכ- 44.17%.

עוד באתר:

צפו באודישן

לראשונה: רולי דיקמן הציע למתמודד מילים וביקש לחן

המלחינים

חילוץ מורכב

רכב הסעות עם ילדים עף לתעלה לאחר התנגשות במשאית

אבי יעקב

לצפייה מלאה

תקיפה באיראן ומתח שיא בקואליציה: צפו בדיון הקבינט

הקבינט

החסימה והסערה

מרדכי דוד לא חוזר בו: "זה בסדר לכנות את נתניהו היטלר?"

פנחס בן זיו

בין הבקשות יוצאות הדופן, בולטת גם הבקשה של עיריית רמלה- מהרשימה עולה כי רמלה מעוניינת להפוך את בתי הכלא בשטחה למקור הכנסה נוסף שישלשל כסף לקופת העירייה והיא הגישה בקשה חריגה להעלאת הארנונה על מתקני כליאה (בתי כלא), בהיקף של 11.5%.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק מסר בהתייחס לנתונים, כי המגמה של המועצות האזוריות לראות בתעשייה ובעסקים המקומיים בשטחה, "קופת מזומנים" זמינה, יוצרת מצב בלתי נסבל הפוגע קשות באותם עסקים וביכולתם לשרוד כלכלית ולהמשיך לפעול. "המציאות הקשה, בה כמחצית מהרשויות המקומיות בקשו להעלות את הארנונה בשיעור חריג, היא בלתי נסבלת. הרשויות מבקשות להעלות את הכנסותיהן מגביית ארנונה באופן לא סביר ולא מוצדק, על ידי גביית יתר מעסקים ומהתעשייה המקומית". "אולם" הוסיף חייק, "אנו בהתאחדות התעשיינים, לא ניתן לרשויות המקומיות להמשיך ולהתעשר על גבה של התעשייה המקומית ונמשיך ונילחם עד תום בהתנהלות קלוקלת זו, בכל מישור אפשרי העומד לרשותנו. אנו שמחים כי שר הפנים, גדעון סער, מבין את המצוקה בה אנו שרויים והודיע כי בשנת 2015, לא יאושרו בקשות חריגות להעלאת ארנונה. אנו מצפים כי גם השנה, לא שר הפנים לא יאשר את הבקשות וימנע העלאות מוגזמות ולא מוצדקות של ארנונה לעסקים ולתושבים בישראל".

עיריית הרצלייה היא בין "הצדיקות בסדום" ברשימה, שהבקשות החריגות היחידות שהגישה למשרד הפנים הן להפחתת ארנונה לעסקים. זאת כפי הנראה מתוך מטרה להרחיב את הפעילות המסחרית בשטחה ולמשוך עסקים חדשים על ידי ארנונה מופחתת. לעסקים חדשים שהחלו לפעול בתחילת 2013, עיריית הרצלייה הגישה בקשה חריגה להפחתת ארנונה בכ- 48% לעסקים חדשים, ולמבני תעשייה היא מעוניינת להפחית את הארנונה בכ- 32%.

עו"ד עדי מוסקוביץ שערך את הסקר עבור ההתאחדות וליווה אותה במאבקה המשפטי נגד משרד הפנים בחשיפת המידע, טוען כי בקשות לשינוי סיווג או יצירת סיווג חדש הן הבעייתיות ביותר, שכן בסיס הנתונים אודות המשמעות הכספית האמיתית שלהן מצוי ברשויות המקומיות עצמן והן מסתירות אותו באופן שיטתי ממשרדי הפנים והאוצר. "הרשויות המקומיות טוענות שהן צריכות לעשות סקר נכסים בכדי לאמוד את ההשפעה בדבר שינויי הסיווג ויצירת הסיווגים החדשים, אולם המידע מצוי ברשותן. מכל מקום, לא ראוי לאשר בקשות מסוג זה לפני שתוצג המשמעות הכספית האמיתית. מניתוח מספר בקשות לשינוי והוספת סיווגים, ניכר כי הן מגלמות העלאות של מאות ואלפי אחוזים", אמר מוסקוביץ.