דווקא בימי בין המצרים: "תתקשרו ותבקשו סליחה"

"כל רודפיה השיגוה בין המצרים": הרבנית חגית שירה בשיחה מרתקת על ימי בין המצרים, תשעת הימים, הציפייה לגאולה וההכנה שלנו ליום תשעה באב. וגם, סודו המיוחד של מקום בית המקדש.

הרבנית פותחת בביקורה האחרון בקבר רחל ומספרת על ימים מיוחדים שראוי לבקר במקום הקדוש: "צריך לדעת, איזה ימים מיוחדים מאוד ללכת לאמא רחל. אלה ימים, הימים האלה, כתוב, אומרים רבותינו, ששלוש פעמים בשנה, צריך ללכת לאמא רחל, בימי אבלה, בימי עלייתה, ובעשרת ימי תשובה. ימי אבלה, זה בין המצרים. בין המצרים אמא רחל באבלות אמיתית, היא כל כך כואבת. אלה ימים שהיא באבלות, לכן – ללכת לבקר את אמא. לשאול אותה, אימא, מה שלומך? איך את באבלות הזאת? תבקשי עלינו, לבקש ביחד איתה, לבכות איתה ביחד על הגלות שלנו. וימי עלייתה זה חודש אלול, שעם ישראל מתעלים, אז גם אימא מתעלה, אז טוב ללכת לאימא רחל גם בחודש אלול. ובעשרת ימי תשובה, כדי לעורר אותה, לבקש עלינו שנחתם לשנה טובה ומתוקה".

ומה הקשר בין הימים בהם אנו נמצאים כעת לימים הנוראים? "ואם הזכרנו את יום הכיפורים, אז בואו נדבר קצת ככה על השופר. מה הקשר השופר של ראש השנה ומוצאי יום הכיפורים – לימים שלנו? אז צריך לדעת שבראש השנה תוקעים בשופר, ובמוצאי יום הכיפורים גם תוקעים בשופר. צריך לדעת שבין המצרים זה השופר בעצמו. אנחנו עכשיו בתוך שופר, שכל הבחינה של הימים האלה זה מין המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה. כמו השופר שבהתחלה ככה הוא צר ואז הוא הולך ומתרחב, ככה הימים האלה".

עוד באתר:

הפסד לעיר הקודש

פרסום ראשון: זו החסידות שתעביר את מרכזה מירושלים

נתי קאליש

תיעוד כואב

זעזוע ושאט נפש: ציונו של הרבי ה'שפע חיים' חולל בשבת

פנחס בן זיו

בוגר 'הקול החדש'

יהודה בורן בסינגל קליפ בכורה • "צועק אליך"

אליעזר חסיד

מפרגן למתחרים

"היה חבר חדר שלי": השדרן זרם עם שטף האיחולים

נתי שולמן

ועוד על ימים אלו והקשר לראש השנה ויום הכיפורים: "הרב וולבה אומר – אי אפשר, אין מצב, להגיע לחודש אלו, להגיע לראש השנה ולהגיע ליום הכיפורים, בעשרת ימי תשובה, בלי לעבור את המקום הצר הזה, שבעצם הוא הופך אותנו עכשיו, בוא אנחנו בפינה הזה, הקדוש ברוך הוא שם אותנו בפינה ואומר לנו תחשבו עכשיו. זה זמן של התעוררות, זמן לרדת לעם שבנו, לעשות בדק בית, לבדוק מה מפיל אותנו, מה מנצח אותנו, כי הרי – כל החגים שלנו זה ניצחונות, בפסח ניצחנו את פרעה, בפורים ניצחנו את אמן, בחנוכה ניצחנו את יוון, אבל בתשעה באב ניצחו אותנו. אנחנו מנוצחים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כל שנה מחדש בימים האלה, מי זה הטיטוס שלי שמפיל אותי, מי זה הנבוכדנצר שלי שמפיל אותי, מי מנצח אותי פעם אחר פעם ומוריד אותי למטה למקום נמוך, מי זה, מה אלה הכוחות האלה שיש בי וכל אחד מאיתנו, גם אני מוצא את עצמו באמת בתהליך של תשובה בימים האלה, זה חשוב מאוד הבדק בית הזה".

הרבנית הוסיפה: "דיברתי על זה לפני שבוע שהמשיח אחד השמות שלו זה בר נפלי, כך אומרת הגמרא. חז"ל שואלים למה קוראים לו בר נפלי, מה זה השם הזה, זה כאילו בנפילה, אז אומרים רבותינו שבעצם בר נפלי זה בגלל שבנפילה הכי גדולה שלנו הוא יבוא. שהעם יהיה במצב של נפילה שאנחנו נסתכל על הדור האחרון ונגיד אין, אין אחרון יותר מזה, אנחנו הכי אחרון שיש, אנחנו באחרון אחרון, אז דווקא בנפילה הזו, אז המשיח יבוא. ועוד כותב ה'ערוך לנר' שכמו שבן אדם כשהוא נופל אז הוא מיד קם, אז ככה יהיה, ככה תהיה הגאולה, אנחנו נהיה בכזו נפילה ואנחנו נקים את עצמנו כל בוקר מחדש וזה מה שעם ישראל עושים בצורה כל כך יפה. כל בוקר קמים מחדש עם תקווה חדשה, נכון שאתמול איימו עלינו ונכון שאמרו לנו שהולכת להיות לנו שבת קשה אבל קמנו, קמנו בבוקר ועשינו שבת יפה והנה מוצאי שבת והנה יום ראשון ואנחנו עם תקווה בלי הפסקה, לא להפסיק לקוות, המשיח יבוא דווקא בנפילה הכי הכי הכי קשה שלנו".

ועוד כמה מילים על החשיבות של אהבת ישראל דווקא בימים האלה: "לא נשכח באיזה מקום הבית שלנו נבנה. בית המקדש נבנה במקום שבו שני אחים שלחו כל כך אהבה בלילות אחד לשני. אתם בטח מכירים את הסיפור המאוד מאוד יפה על שני אחים שהייתה להם חלקת ירושה קטנה, חלקת שדה קטנה שאבא שלהם הוריש להם וכל שנה בעונת הקציר הם היו קוצרים ומחלקים את האלומות שווה בשווה. אחד האחים היה רווק, ערירי, מבוגר והשני היה נשוי עם אישה ברוך השם ומלא ילדים וככה הם היו מחלקים את האלומות שווה בשווה".

"לילה אחד בעונת הקציר אחרי שהם חלקו את את האלומות אז האח הנשוי עם הילדים חושב לעצמו "זה לא פייר. אני יש לי אישה וילדים ברוך השם ואחי ערירי ובודד. עוד מעט אנחנו מתבגרים ועוד מעט מי יטפל בו צריך שיהיה לו יותר ממני". באמצע הלילה לקח אלומות ושם ליד הדלת של אח שלו. ובאותו הלילה ממש האח השני חושב לעצמו ואומר "זה לא פייר. אני אין לי את מי לפרנס ואחי ישתבח שמו אשתו כל היום קונה והילדים כמה הוצאות" אז גם הוא קם באמצע הלילה ולוקח אלומות ושם ליד הדלת של אח שלו וככה במשך כמה ימים כמה לילות הם מעבירים אלומות אחד לשני והם קמים בבוקר ולא מבינים איך זה יכול להיות איך זה תמיד נשאר. בלילה אחד הם נפגשים באמצע הדרך והאלומות נופלות להם מהידיים ומתחבקים וכל כך בוכים מרוב אהבה גדולה והקדוש ברוך הוא מתרגש ואומר כאן במקום הזה באהבה זו אני בונה את בית המקדש".

ולסיכום, אומרת הרבנית חגית שירה: "אז מי האחות שלי שאני צריכה לתת לה ולהעניק לה להפסיק לחשוב כל הזמן רק על עצמנו. יש לנו נטייה כזו שאנחנו חושבים על עצמנו, אז לפחות כמה דקות ביום לשאול את עצמי מה עשיתי היום בשביל מישהו אחר ואיך אני מגיעה לתשעה באב. למי אני צריכה להרים טלפון, למה אני צריכה למחול ולסלוח, כי המחילה והסליחה זה לא בשבילו זה בשבילי לנקות את הלב".

האזינו לשיחה המלאה והמרתקת בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג: