ישנם סיסמוגרפים שמצליחים לקלוט את רעידות האדמה עוד בטרם הן מתרחשות.
יש פסיכולוגים שמצליחים לזהות תהליכים נפשיים כבר בתחילתם.
יש כלכלנים שמצליחים לדעת מגמות פיננסיות עוד בטרם התרחשו הדברים בפועל.
עוד באתר:
כך גם לגבי הסכנה המרחפת על עולם הישיבות, הכוללים ואפילו לומדי התורה.
עת צרה היא ליעקב. תקציבי הכוללים והישיבות קוצצו ביותר ממחצית. רק בחודש שעבר פורסם כי השר בנט פוגע דרך הכיס הריק השני, הכוונה למעונות יום בהם תינתן הנחה רק למי שיוכיח כי איננו יושב ולומד תורה!!!
מכל כיוון מקצצים ומקצצים, בינתיים הכל עומד על מקומו, אך כשמסביב מכרסמים ומגיעים עד ליסודות, עלינו לחשוש מהקריסה העלולה לבוא חלילה.
—
לפני תקופה היו אצלי מישיבת באר יעקב.
בישיבה הזו לומדים הבחורים מתחילת הזמן ללא חשמל.
זוכרים את ימי החמסין שהיו בחודש שעבר?
למעלה ממאתיים בחורים מצוינים ובני עליה ישבו ולמדו בהתמדה בלי מזגנים ובלילה עם תאורת חירום מינימאלית.
וכל כך למה?
חוב של 570,000 שקל לחברת החשמל אינו מאפשר אספקת חשמל לישיבה.
כעת תשאלו את מה שגם אני שאלתי: רגע, איך מגיעים לחוב כזה?
ובכן, את החשמל שילמה כל השנים המועצה בבאר יעקב, וזו אכן הצהירה על המשך התחייבויותיה, אך ראשיה טענו "חכו קצת, או טו טו מגיע".
סמכו על ההבטחות, החוב הלך ותפח – "אבל יגיעו צ'קים".
ובסוף באמת הגיעו צ'קים, דחויים כמובן, מה שנתן עוד כמה חודשים של רווחה, וכשהגיע מועד פדייתם הם נמלכו בדעתם וחזרו כלעומת שבאו…
ובשבוע שעבר באו להתייעץ אתי על זה.
תחילה סיפרתי להם משהו שאני נוהג לספר כאשר באים "להתייעץ" בנושאים כאלה:
מעשה בגביר של העיירה שפשט את הרגל, לאחר מספר חודשים בא אל הרב בטרוניה: "זה שאנשים כבר לא מגיעים לבקש תרומות אני מבין, אבל מדוע הפסיקו לבוא להתייעץ איתי…"
לכן הרמתי תרומה ורק לאחר מכן, יעצתי עצה.
"570,000 שקל זה נשמע כמו סכום שלעולם לא תגיעו אליו, אבל האמת היא שאתם צריכים למצוא רק 535 אנשים שיתרמו 1000 ש"ח כל אחד ובטוח שיהיו לכם אנשים שיתרמו כמו ארבעה, חמישה או עשרה אנשים.
—
יום לאחר מכן "התייעץ" עימי הרב שמואל ברונר, שמחזיק 300 אברכים בכולל ערב.
גם הוא מספר על שוד ושבר, על אברכים שלא קיבלו את המילגה מזה ארבעה חודשים (והכוונה היא גם על מילגת הבוקר). הוא סיפר סיפור ששבר את ליבי על אשת אברך שלוותה חמש פרוסות משכנתה ולא בגלל שהמכולת היתה סגורה…
אלה הם דברים שמסכנים את הקיום שלנו כציבור שומר תורה ומצוות. כי הלא האברכים הם החיילים שלנו והישיבות הן המבצרים.
כל אלה שמאמינים בזה באמת ולא רק מדקלמים הצהרות, חייבים להבין שהקרקע בוערת מתחת רגלי כולנו. אם אין קמח אין תורה. אם לא יהיה תקציב לעולם התורה, הוא לא יוכל להמשיך לשגשג וחלילה אף עלול להיפגע ביסודותיו.
לבני התורה האמיתיים אין כמעט מציאות להצטמצם. אין להם ממה. גם כך הם חיים בצורה שאנשים המשתכרים לפרנסתם אינם יכולים להבין בכלל.
רק לפני תקופה אמר לי אדם אמיד שאותו התרמתי לישיבת באר יעקב, "תגיד לי איך אברך עם שבעה ילדים יכול לחיות עם משכורת של 13 אלף נטו". הסתכלתי עליו כאילו נפל מהירח "תגיד, אתה בסדר? אין הרבה אנשים שעובדים יחד עם נשותיהם ומרוויחים את הסכום הזה, אתה מדבר על אברכים?"
הוא הודה שהוא מנותק לגמרי, שהוא, המבזבז כחמישים אלף שקל בחודש על הוצאות רגילות לא יכול להבין אין ניתן לנהל בית של עשרה נפשות ב-5000 שקל ומטה. זה לא נתפס אצלו בכלל.
—
אי לכך, דווקא לבעלי הבתים צריכה להיות מופנית קריאה להצטמצם. לחסוך (ואין צורך מלחמם, אלא מפינוקים והוצאות מיותרות) עבור עולם התורה.
בימים טרופים שכאלה יש להיוועץ עם גדולי ישראל על רעיון הקמת "קרן הצלה עבור עולם התורה" שתנוהל על ידי גדולי ישראל. כך ניתן יהיה, בסייעתא דשמיא, לעבור בשלום את ימי הגזירה האלה עד שנגיע למקום מבטחים.
מטבע הדברים הבאתי רק שני מקרים של מצוקה קיומית לעולם התורה, מתוך מאות ואלפים. את מה שקראתם כאן תצטרכו להכפיל בעשרות מונים ולהבין איזו סכנה נשקפת כיום לעולם התורה – והחוב העצום המוטל על כל אחד ואחד לשאת בעול קיומו, וככל שנקום ונקדים רפואה למכה, כן ייטב.
