החיסול הדרמטי של איסמעיל הנייה: האור בחדר כבה ואז נשמע פיצוץ עז

ישראל עדיין לא לוקחת אחריות על חיסולו של איסמעיל הניה בלב טהרן בירת איראן, להבדיל מהחיסול של פואד שוכר ברובע הדאחייה בבירות, עליו לקחה אחריות באופן מיידי ורשמי בהודעת דובר צה"ל. אולם נראה כי דווקא חיסולו של הנייה שהיה מוכר בהרבה לישראלים כאדם מספר 1 בחמאס מסקרן וממשיך לצבור גרסאות לגבי אופן חיסולו.

העיתון הבריטי 'ג'ואיש כרוניקל' חושף כי מטען נפץ שהונח מתחת למיטתו של הנייה הוטמן על ידי שני איראנים שגויסו על ידי המוסד מיחידת הביטחון 'אנסאר אל-מהדי' של משמרות המהפכה האסלאמית, אותם אנשים שהיו אמורים לאבטח את הבניין ואורחיו בעצם עבדו בשירות הישראליים.

האיראנים עצמם הבינו זאת רק לאחר החיסול, כאשר השומרים נראו בצילומי מצלמות האבטחה ביום החיסול נעים במסדרון לעבר החדר בו תכנן הנייה לשהות, פותחים את הדלת במפתח ונכנסים לחדר.

שלוש דקות לאחר מכן, השומרים שלפי הדיווח ב-JC (ג'ואיש כרוניקל) הציעו להם סכום של שש ספרות לכל אחד וכן מעבר מיידי למדינה בצפון אירופה, נלכדו במצלמה כשהם יוצאים בשלווה מהחדר, יורדים במדרגות לכיוון הכניסה הראשית של הבניין, עוזבים ואז נכנסים למכונית שחורה ונעלמים. השומר במחסום החניון זיהה אותם ופתח את השער מבלי לשאול שאלות. כעבור שעה הם הוברחו מאיראן על ידי המוסד.

העיתונאי אילון פרי מזים ב-JC את הגרסאות הטוענות כי המטען הונח בחדרו של הנייה שבועות או חודשים לפני הפיצוץ. לדבריו, מצלמות האבטחה מראות שהוא הוצב ביום הפיצוץ, בשעה 16:23 – כתשע שעות לפני הפעלתו כאשר הנייה נכנס לחדרו. הפיצוץ, שהופעל מרחוק על ידי רובוט, התרחש לאחר חצות, בדיוק בשעה 01:37 לפנות בוקר – שעון מקומי.

כדי למנוע גילוי אפשרי, המוסד הניח את חומר הנפץ בלבנה שטוחה, ברוחב 3 ס"מ על 6 ס"מ, שהיה מהודק לתחתית המיטה. כדי למזער את הפגיעה באזרחים חפים מפשע, הם השתמשו בפצצה הידועה בדייקנותה שכוונה רק לחדרו של הנייה. כתוצאה מכך, רק אזור אחד ספציפי במבנה ניזוק.

חיסולו של הנייה, שעליו הוחלט לאחר 7 באוקטובר, הצריך מערך מורכב של סידורים מרשת של מרגלי מוסד הפזורים ברחבי טהרן, כולל משתפי פעולה איראנים מקומיים שפעלו באיראן הרבה לפני מלחמת עזה. במהלך 20 השנים האחרונות ישראל אוספת מידע מודיעיני על מאמציה של איראן לפתח נשק גרעיני. מודיעין זה, בנוסף לגיוס שני חברי משמרות המהפכה, אפשרו את הצלחת המבצע.

בעקבות ההחלטה לבצע את חיסול הנייה, החל המוסד בחיפוש אחר הזדמנות מתאימה להוציא זאת לפועל. כאשר הנייה הוזמן לטהרן לטקס השבעתו של הנשיא האיראני החדש מסעוד פזשכיאן. המוסד, בסיוע יחידת המודיעין 8200, יירטה שיחות טלפון בין מארגני ההשבעה למוזמנים. כאשר הנייה אישר את הגעתו, החל המוסד להוציא לפועל את התוכנית: לחסל את הנייה בבית ההארחה בו שהה בדרך כלל במהלך ביקוריו בטהרן.

העיתון היהודי 'ג'ואיש כרוניקל' ממשיך ומגלה באופן מרתק כי לאחר מכן שלח המוסד סוכנים משלו לבקר באזור באופן קבוע כדי לספק את הלוגיסטיקה התפעולית, למפות כל רחוב וסמטה, לזהות דרכי מילוט פוטנציאליות ולבדוק את אמצעי האבטחה של הבניין. אבל הסוכנים נתקלו בקשיים כשהם הגיעו לאזור. בית ההארחה ממוקם על גבעה ומוקף ביער מלא עצים הנישאים לגובה, מה שהקשה מאוד על תצפית ברורה על המבנה. אבל אז החלה היצירתיות הישראלית לפעול. חמישה סוכנים התלבשו בבגדים ירוקים ופשוט טיפסו על העצים הקרובים לבניין כשהם מוסווים בצבע הירוק של העצים. כעת הנוף היה ברור עבורם.

תפקידם היה לדווח מיד עם הגעתו של הנייה לבניין, לאחר ששננו את צבע מכוניתו ומספר לוחית הרישוי. בהיעדר גורם בתוך הבניין שיוכל להודיע ​​להם מתי הנייה נכנס לחדרו, חוליית מוסד נוספת, לבושה גם היא בירוק, טיפסה לענפי העצים וצפתה על הבניין מזווית שבה היה חלון חדרו של הנייה. מולם. תפקידם היה להודיע ​​למפעיל הפצצה מיד עם כיבוי האור בחדרו של הנייה.

בשעה 01:20 הגיעו כל המוזמנים לבית ההארחה. הנייה נכנס לחדרו לאחר שהחליף חיבוקי פרידה ולחיצות ידיים, בעוד שומר הראש שלו ואסים אבו שעבאן עמד מחוץ לדלתו כדי לשמור עליו. כעבור כ-10 דקות האור כבה, ושקט פסטורלי ירד על אזור ההארחה.

באותו רגע מפעיל המטען פוצץ פיצוץ שהרעיד את כל המבנה. הנייה נהרג מיד. שומר הראש שלו, ואסים אבו שעבאן, נפצע באורח אנוש ומת לאחר מכן בעקבות דימום מאסיבי. כשזהותו נבדקה על ידי המוסד לפני המבצע הבינו שגם שומר הראש הוא מחבל מבוקש – בכיר בזרוע הצבאית של חמאס ואחד מקבוצת המחבלים שחדרו לישראל דרך מנהרה ב-2014 ורצחו חמישה חיילי צה"ל.

בעקבות ההתנקשות פשטו רשויות הביטחון האיראניות על מתחם בית ההארחה, ועצרו 28 בכירי הצבא ואנשי המטה שנכחו במקום. כל אמצעי התקשורת שלהם הוחרמו כדי לחפש עם מי היו בקשר. הסוכנים האיראנים סרקו את כל המתקן סנטימטר אחר סנטימטר וניתחו את מצלמות האבטחה פריים אחר פריים. כשהם גילו שחברי משמרות המהפכה היו מעורבים, הם לא זעמו באופן מפתיע. למחרת, כשאיימו להטיל עונש חמור על ישראל, הדבר היה קשור להשפלה כמו בגלל מותו של בכיר בחמאס שאירחו וחוסל על אדמתם.

ב-JC מציינים עוד כי למוסד הישראלי היו הזדמנויות אינספור לחסל את איסמעיל הנייה על אדמת קטאר, אך נמנעה מלעשות זאת היות וקטאר משמשת בימים אלה כמנהלת משא ומתן בין חמאס לישראל בניסיון נואש לשחרר את החטופים. בנוסף עמד שיקול ארוך טווח – אולי הסכם שלום עתידי בין ישראל לקטאר.

יצוין לסיום כי בליל הדיווחים הסותרים בעניין, יתכן ונועדו ליצור מסך עשן סביב האירוע האמיתי. שעד עתה, על אף שה'ניו יורק טיימס' נחשב למקור אמין מאוד ודיווח גם הוא גירסה משלו על דרך חיסול הניה – לא ברור לגמרי איך אכן בוצע החיסול ואולי נדע בעתיד לפרטי פרטים או שלא נדע בכלל.