במסגרת מבצע "צוק איתן" צה"ל תקף כ-930 יעדי טרור ברחבי רצועת עזה. במסגרת זו נתקפו גם מבנים ומתקנים של מנגנוני ביטחון שונים אשר כפופים לחמא"ס ומעורבים עמוקות בפעילות הצבאית של הארגון.
כך לדוגמא "המשטרה הימית" של חמא"ס אחראית לא רק על פעילות שיטור בתווך הימי אלא גם על פגיעה מכוונת ומתוכננת מראש בכלי שיט של חיל הים, כחלק משיתוף הפעולה המתמשך עם הזרוע הצבאית של חמא"ס.
מעבר לכך, בהזדמנויות שונות פועלות יחידות אורגניות של "המשטרה הימית" בפעילויות צבאיות כנגד כוחות צה"ל, לצד יחידות מקבילות בזרוע הצבאית של חמא"ס.
עוד באתר:
דוגמא נוספת היא מנגנון "הביטחון הלאומי" של חמא"ס. מנגנון זה, לצד תפקידיו בתפעול מעבר הגבול של רצועת עזה עם מצרים, אחראי על השמירה על גבולות הרצועה ובתוך כך על ביצוע פעולות התקפיות כנגד כוחות צה"ל הנכנסים לתחומי רצועת עזה (בין היתר, כחלק מתמרון קרקעי של צה"ל).
כאמור, אלו שתי דוגמאות בלבד למעורבות של מנגנוני ביטחון של חמא"ס בפעילות צבאית כנגד מדינת ישראל ואזרחיה. ישנן דוגמאות רבות נוספות, המתייחסות למנגנונים נוספים. למעשה, במקרים רבים עושה חמא"ס שימוש במבנים נוספים ברחבי הרצועה – לרבות מבנים של משרדי הממשלה ותחנות משטרה – לצורכי אחסון אמצעי לחימה, שיגור רקטות לעבר ישראל, ניהול פעילות לחימה בעת חירום ופעילויות צבאיות אחרות.
גם פעילי חמא"ס שאינם חברים בזרוע הצבאית שלו משתתפים באופן ישיר ומתמשך בפעילויות צבאיות אלה, בין אם כחלק מתפקידם במנגנוני הביטחון השונים ובין אם באופן עצמאי ונפרד.
נתונים אלה מוכיחים כי חמא"ס רותם בפעילותו הצבאית נתחים נכבדים מהנכסים ומהפעילים שבשורותיו, בדרך כלל תוך טשטוש ההבחנה בין האוכלוסייה האזרחית ובין יעדים צבאיים.
רתימה זו לפעילות צבאית הופכת נכסים ופעילים רבים בחמא"ס ליעדים חוקיים לתקיפה על-פי המשפט הבין-לאומי.
