"פירמה של צעירים": פרשת בא \ הרב נהוראי משה אלביליה

באחוז הגבוה אולי תוכלו למצוא את זה רק אצל צעירים…

רדיפה אחרי הנאות הבגדים והמותגים.

ולמה?

סוג של תשומת לב מסוימת..

זה יכול להיות גם צעירים משני צידי המתרס, שכל אחד מתחבר לאיזו שהיא חברה מסוימת, שהוא מתחבר אישית לליין שלה ולעיצובי הבגדים שלה, ומעל הכל סוג הבד…

מה שנקרא בזמננו:

"פירמה".

יש פירמה מסוג X ויש פירמה מסוג Y.

כל אחד בהבדל רמות שונות..

אך האם היה איזו שהיא פירמה גם בפרשת השבוע? מין סמל מסוים ששם אותו הקב"ה במצרים?

הבה ונראה:

אומרת התורה הקדושה בתחילת פרשתנו (י,א): "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו".

והשאלה נשאלת מאליה – מהו לשון "אני הכבדתי"? מדוע זה היה כל כך נצרך במצרים, שעשרת המכות גם ככה פרס אותם הקב"ה במשך שנה שלמה? למה היה חייב הקב"ה להכביד את ליבו של פרעה?

ואפשר לענות על כך מתוך דברי הגאון ר' שמשון רפאל הירש ע"ה בפירושו על התורה (כאן בפרשת השבוע) וזה לשונו:

"אני הכבדתי, לא החברתי הכל בבת אחת. לעולם, ובייחוד במכת הברד, השארתי לו את היקר לו מכל, מבלי שייפגע, הותרתי לו דבר, ובו יכול עוד להיאחז. וכל עוד חשכתי ממנו – עד הנה – צער אנוש זה, השחתת שיפעת [יופי] הפרי המצרי, יכול היה להטיל ספק בעוצמתי המוחלטת, יכול היה למצוא עוגן במחשבה, ששרשי כוחה ורווחתה של מצרים פרושה עליהם חסות, אשר [עפ"ל של המצרים] אשר כוחי לא ישיגנה. ברם, עשיתי זאת כדי להטביע את חותם רוממותי ושלטוני, בזה אחר זה, בכל אשר הויית האדם וכוחו נישאים ונשתתים עליו, כדי להקים בקרבו, בתוך מצרים הגאה ורבת העוצמה את אותותי לאות ולסמל".

הקב"ה אומר כביכול – אתם יודעים למה שנה שלמה הפלאתי על מצרים את מכותי?

בשביל שאתה פרעה תדע!, אני נמצא בכל פינה, רוממותי ושלטוני נמצאים בכל, ה"חותמת" כביכול של הקב"ה, בבריאה, בשגרה של האדם, ב"מצרים" האישי שלו, במיצרים, בקשיים, הקב"ה מביא את הכל בשביל להקים בקרבנו אותות שיהיו לאות ולסמל איך אנחנו עובדים אותו? בישרות? בכנות? בעבודת ה' שבאה מלב אוהב לבורא?

את ה"מזמור לתודה" לקב"ה? את ההכרה האמיתית בגדלותו של הבורא?

ועכשיו אנו מבינים למה הקב"ה הכביד את לבו של פרעה, כי אם אתה באמת לא מבין, אז אני צריך להכביד לך את הלב בשביל שתבין.

סיפר מעשייה נפלאה הגאון הגדול חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת "אור החיים" הרב ראובן אלבז שליט"א (משכני אחריך, שמות א', עמוד רכ):

"פאבלו היה אמן פיסול גדול שחי באיטליה. הוא התבקש על ידי הנהלת המוזיאון של מילאנו להכין יצירת מופת שתעמד בפתח המוזיאון ותרשים את אלפי המבקרים.

לאחר מחשבה החליט פאבלו לפסל סוס עץ, שיראה אמיתי לחלוטין. הוא קיווה שהיה קשה להבחין כי מדובר בסוס עץ ולא בסוס חי.

לשם כך נדרשה השקעה עצומה. ואכן הוא שקד על מלאכתו יומם וליל במשך תקופה ארוכה, עד שהסוס המושלם עמד על רגליו התוצאה הייתה מעבר לכל דימיון!

הסוס המגולף הובא אחר כבוד אל המוזיאון והעמד בפתחו, אך להפתעת האומן, שעמד בצד כדי לבחון את תגובות המבקרים, לא עוררה יצירתו המופלאה כל התפעלות! אנשים חלפו ליד הסוס, וכאילו לא הבחינו בו…

פליאתו של פאבלו התחלפה אט אט באכזבה מרה, האומנם? כל עבודתו הייתה לשוא?

והנה נכנס ידידו הטוב. הידיד. כמובן התפעל מהיצירה המופלאה אודותיה כבר שמע, אך למראה פניו הנפולות של חברו האמן התעניין:

"ספר לי מה היו תגובות המבקרים?"

נאנח פאבלו: "תתפלא לשמוע, לא הייתה כל התפעלות, הסוס לא זכה להתייחסות כלל".

שמע החבר והבין: "פשוט מאוד! הסוס נראה כה אמיתי עד שלא הייתה סיבה לעצור לידו ולהתבונן, ולכן אף אחד לא הבחין כי הוא מגולף מעץ, מעשה אומן!

"יש לי עצה עבורך, פאבלו, חתוך את הסוס בזהירות לשנים, והעמד אותו כשהוא חצוי. כך יהיה ברור לכל שאין זה בעל חיים. אז יתפעלו כולם למראה היצירה המדויקת".

עשה פאבלו כעצתו, ואכן מראה הסוס החצוי עורר את סקרנותם של המבקרים, וכך הבחינו בסוס המגולף והתפעלו מיצירת המופת של האומן הגדול!.

חובה עלינו לקום כל בוקר ופשוט להתפעל מיצירת הבריאה של הקב"ה!, מהפירמה הכל כך נחשקת הזו, עולם שלם יציר כפיו של הקב"ה.

פרעה עם כל מה שקיבל, אבל לא ידע להכיל..

"לי יאורי ואני עשיתיו".

–

שנזכה לכל הטוב הצפון לצדיקים, וזכותם של סידנא בבא סאלי זיע"א, והגה"צ ר' ניסים מויאל זצוק"ל, יגנו בעדנו ובעדכם ובעד כל בני ביתכם!

אמן ואמן.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים.

המאמר נכתב לרפואת בני יקירי:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.

הספר החדש "ממתק לשבת" ברשת ספרי "אור החיים"