בפרשת השבוע מופיעה השירה ששרו בני ישראל לאחר שעברו את הים וראו את המצרים מתים על שפת הים.
שירת הים פותחת במילים,
"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר…"
התמיהה הראשונה היא כמובן על המילה "אז",
מדוע יש צורך להדגיש שהשירה היתה "אז" ??
אם שם היא כתובה א"כ ברור ששם היא התרחשה,מה מוסיפה לנו המילה "אז" ??
עוד באתר:
שאלה נוספת,מדוע המילה "ישיר" נכתבה בלשון עתיד "אז ישיר",
המילה "אז" הרי מצביעה על זמן ההתרחשות,ההווה שהיה אז ,א"כ מדוע המילה " ישיר",המילה הסמוכה שבאה מיד אחריה, נכתבה בלשון עתיד?
לכאורה היה יותר מתאים לכתוב "אז שרו",
כי הרי באותו זמן ממש היתה השירה ??
ושאלה שלישית,מה פשר המילה "הזאת",
"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת"
וכי יש שירה אחרת ?
רש"י במקום מבאר את הפסוק בהסבר נפלא שמתרץ על השאלות.
"אז ישיר" פרושו,
שלאחר שראו בני ישראל את הניסים על הים, עלתה בליבם שישירו שירה.
"אז ישיר"- אמר לו ליבו שישיר.
ראשית ראו את הניסים,בעקבות כך עלה בליבם לשיר ורק אח"כ שרו.
"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת"
משה ובני ישראל שרו את השירה שעלתה בליבם.
"אז" -עלה בליבם, "ישיר" -לשיר בעתיד,"את השירה הזאת" – את השירה שעלתה בליבם
לפי רש"י בהחלט מבוארות המילים בפסוק,אבל עדיין לא מובן למה ??
למה יש צורך לציין בתורה את התהליך שהוביל לשירה בפועל ??
למה צריך להרחיב ולתאר שקודם עלתה בליבם ואח"כ לכתוב ששרו בפה ??
אם נשים לב נראה שבמהלך פרשת בשלח ישנם שלושה מקומות בהם התורה מתארת את תלונות בני ישראל.
"ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר".
"וילנו העם על משה ויאמרו מה נשתה"
"וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון במדבר…מי יתן מותנו הד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר…"
אפשר לראות שבאף אחת מהתלונות המתוארות בפרשה לא מופיע הנוסח
"אז יתלוננו בני ישראל ויאמרו….", הנוסח הזה יחודי לשירת הים.
מדוע בתאור התלונות התורה לא אומרת כמו שאומרת בשירת הים,שקודם עלתה בליבם ??
שקודם עלתה בליבם התלונה ואח"כ התלוננו בפה ??
באחת מהשנים שעברו הזכרתי בשולחן שבת את המדרש שמספר שהים לא הסכים להיבקע,בטענה שהללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז.
הים טען שאין סיבה שהוא ישנה מטבעו ויבקע לשנים בשביל עם ישראל.
אחד מהילדים הקשה קושיא.
מדוע,כך הוא שאל,רק הים טוען טענות,
הרי במשך עשר המכות,גם שם כולם שינו מטבעם.
היאור ,הצפרדעים, הכינים, הערוב והברד ועוד..
הרי גם הם יכלו לטעון את אותה טענה ולומר,
למה שנכה את המצרים,הרי הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז ?? מדוע שנשנה את טבענו ??
מדוע רק הים טוען טענות ??
מה אני עניתי זה נושא לפעם אחרת,אבל תקשיבו מה ענה אחד הילדים.
בעשר המכות,כך הוא אמר,הקב"ה אומר להם להכות ולהכאיב,ע"ז אף אחד לא שואל שאלות,כולם מסכימים.
אבל בקריעת ים סוף הקב"ה אומר לים שישנה את טבעו כדי לעזור..
כשצריכים לעזור,כבר מתחילים לשאול שאלות..
כששמעתי את התשובה חייכתי,אבל אני חושב שעל אותו משקל של התשובה אפשר ליישב את השאלות שבהם פתחנו.
לכעוס זה יותר קל מלהכיל ולאהוב
להיות פסימי זה יותר קל מלהיות אופטימי.
והייאוש נפוץ יותר מהתקוה.
הדברים השליליים לא דורשים מאמץ מנטלי כדי להיות נוכחים.
הדברים הטובים שנמצאים בחיינו דורשים התבוננות כדי להיות נוכחים בחיינו,אבל הדברים הפחות טובים משתלטים על המודעות שלנו ללא כל מאמץ.
יתכן והתורה רוצה ללמד אותנו שיעור חשוב.
השירה היא ההכרה המוחלטת והמשובחת ביותר בטוב.
בני ישראל לא אמרו תודה,הם שרו תודה.
היתה כאן עבודה פנימית של "עלתה בליבם" ומדרגה נוספת של הוצאת הדברים בפועל ע"י שירה בפה.
לומר תודה,לגרום לטוב להיות נוכח בחיים שלנו
זאת עבודה שצריך ליתן עליה את הדעת
בתלונות,כשמתלוננים,כדי להתלונן אין צורך בשום עבודה פנימית.
זה יוצא מהפה ללא שום עבודה פנימית וללא שום מאמץ.
הדברים הפחות טובים משתלטים על התודעה שלנו ללא כל מאמץ.
הרב דסלר מביא את חז"ל שאומרים
"שקשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף"
ושואל א"כ מדוע כאשר אנו משיגים את הפרנסה מידי יום,מדוע אנו לא זוכים להארה של "ראתה שפחה על הים מה של ראה יחזקאל בן בוזי" ??
והוא מתרץ שהסיבה היחידה שאנו לא זוכים להארה כזו כשאנו מתפרנסים,זה רק משום סיבה אחת,
משום שאנחנו לא מתבוננים.
הטוב זקוק להתבוננות כדי להיות נוכח.
בתפילת שחרית מידי יום אנחנו מזכירים את שירת הים.
מדוע בחרו חז"ל לומר את שירת הים,מדוע שלא נאמר את הפסוקים שמופיעים קודם לכן שמתארים את מעבר עם ישראל בים ואת מותם של המצרים ??
מה המיוחד דוקא בשירה ??
לדעת את מה שהתרחש זה דבר אחד.
אבל לשיר את שהתרחש זה משהו אחר לגמרי.
השירה היא לקחת את הידיעה,לשים אותה בלב ולחיות אותה.
כל אחד,כך אני חושב,יכול להיות משורר.
כל אחד יכול לבחור לשיר את חייו.
שיר על המשפחה,על הילדים,שיר על חיוך,על מילה טובה
פשוט ללמוד להתבונן.
שבת שלום.
אפרים אפשטיין.
להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]
