"ויעש כן אהרון": 'מלמד שלא שינה' מדוע הפסוק צריך לומר זאת וכי היה עולה על דעת מאן דהו שאהרון ישנה ממצות ה', מה פסוק והמדרש מגיעים ללמד אותנו?
חייו של האדם שזורים בעליות וירידות, האדם נוטה ורוצה ללכת אחר יצרו הטוב אך יש ולעיתים בהם האדם מתפתה ורצון היצר הרע נהפך לרצון האדם וכך משתנה רצון האדם לעיתים טוב ולעיתים לא טוב.
יתירה מזאת פעמים רבות יחד עם הרצון הטוב מתגנב ומתמזג לו לעיתים כח אחר, תשוקות ומאווים שונים מידות לא טובות ושאר תאוות אישיות, כך קורה שגם הרצון הטוב מתמלא בנגיעות אישיות ואין הוא זך ונקי כפי רצון יודע תעלומות.
עוד באתר:
לפעמים יש מי שכבר הוקהו חושיו שאינו יודע מהו רצון טוב ומהו רצון רע, ועליהם אמר הפסוק "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר" (ישעיהו ה כ).
השאיפה והמצב האידאלי שלנו לו אנו כוספים ועובדים כל חיינו הוא כי כל מאוויינו ומרצינו יהיה רצון הבורא ועל כך אמרו חז"ל באבות "בטל רצונך מפני רצונו", אך כמעט ולא ימצא אדם שכל רצונו הוא רצון לעשיית רצון ה' ומבטל את רצונו כלפי רצון ה' ביטול גמור.
לזה זכה אהרון שמדתו שלום והוד, שלום מלשון שלמות, מי שנפשו שלימה זוכה להוד והדר מי ששלם עם עצמו זוכה להשכין שלום בין איש לרעהו. וזהו מה שנתכון המדרש באומרו "ויעש כן אהרון" מלמד 'שלא שינה' כל עשיותיו מעשיו ורצונותיו היו כל חייו על פי רצון ה', לא ימצא בו רצון אחר ולא יתגנב לו חרישית נגיעה ותשוקה אחרת, כולו זך ונקי, והכל בכדי לא לשנות.
מסיבה זו רק אהרון הכהן הדליק את הנרות במנורת בית המקדש, בשמן בל ניתן לערב חומרים ונוזלים נוספים, מי שיעשה כן הרי שהנרות לא ידלקו כראוי, שמן זית זך כתית למאור הוא השמן הראוי לבית המקדש והוא המסמל את שלמות מעשיו של הכהן, כפי שהשמן זך טהור ונקי כך שלמות מעשיו של בחיר האנושות הכהן הגדול על צד השלמות.
לא קל לו לאדם לשבת בדד עם עצמו, לפשט לבודד ולהביט אל רצונותיו, מהיכן הם, מדוע אני רוצה לעשות כן, ומדוע קשה עלי לפשפש ולמשמש במעשי גם אלו הטובים, בכדי לדעת כמה טהור ונקי אני. אך זאת החובה עלינו בכדי להגיע אל שלמות הנפש היהודית.
שבת שלום ומבורך!
