בסתר ליבם המפלגות החרדיות היו מעדיפות ש'חוק הנאשם' שימנע מנתניהו לרוץ, יעבור בשלוש קריאות ויסיר מעליהם את אימת האופוזיציה. לש"ס וליהדות התורה אין בעיה לשבת בממשלה תחת בני גנץ (הם כבר חתמו על זה, עם נתניהו בעצמו). הם מבינים שיקבלו בממשלת גנץ לא פחות ואולי אף יותר מאשר בממשלות נתניהו.
במפלגות החרדיות תמיד ידעו לשתף פעולה עם מפלגות השלטון. בסופו של יום כל ראש ממשלה, כמו גם שרי הממשלה, ניחנו באופורטוניסטיות שמדביקה אותם לכסא עור הצבי ולשררה הנלווית לתפקיד. כל עוד לא מדובר בפוליטיקאים מהסוג של ליברמן שמבקש לשלוח את החרדים על מריצות למזבלה, לדרעי וגפני אין כל בעיה לשתף איתם פעולה ואף לשבת איתם יחד באותה קואליציה.
בסבבי הבחירות הקודמים, חצאי מפלגות של הימין שלא עברו את אחוז החסימה (עוצמה יהודית, ימינה) מנעו הקמת ממשלת ימין. אם במערכה הנוכחית, ידעו כל הכוחות להתלכד לרשימות גדולות מבלי להתפצל לרסיסי מפלגות, תוך ניצול אפטקיבי של הקולות במחנה הימין, לנתניהו יש סיכוי להשיג 61 מנדטים לגוש הימין.
עוד באתר:
עבור נתניהו, מינויו של לפיד כראש הממשלה בפועל הוא התגשמות חלום הקמפיין. לשם הוא חתר ומהבחינה הזו, אורבך, וקודם לכן עידית סילמן, הן שערערו את הממשלה וגרמו לפירוקה בשעות הערב של יום שני עד שגם בנט הבין: הסיפור גמור.
מערכת הבחירות הולכת לעסוק שוב בשאלה הרת הגורל – נתניהו, כן או לא? מהבחינה הזו, המשבר הפוליטי בישראל שפרץ ערב מועד א' בבחירות 2019, עדיין לא תם. החלוקה הדיכוטומית ממנה סובלת הפוליטיקה הישראלית היא שגורמת לשיתוק הפוליטי, שעשוי להסתיים רק כאשר נתניהו יפרוש מהחיים הפוליטיים או לחילופין מפלגות הגוש ישיגו 61 מנדטים ומעלה.
לפני שנה, טענו ראשי הקואליציה, שנתניהו לא ישרוד באופוזיציה. היו שטענו שהחרדים או חלק מהם יצטרפו אחרי שתוקם הממשלה. טענו שנתניהו יחתום על עסקת טיעון. הבטיחו – ואף העבירו חוק שמאפשר לארבעה חברי סיעה לפרוש כסיעה נפרדת – ע"מ להבטיח מעבר של חברי ליכוד לממשלה הנוכחית. הבטיחו שיהיו עריקים מהאופוזיציה.
כל ח"כ מהליכוד, שס או יהדות התורה, יכול היה לקבל כל תפקיד שרק רצה אילו היה מצטרף לממשלה. בשורה התחתונה: האופוזיציה הייתה הומוגנית ולוחמנית, אל מול הקואליציה שנכשלה ביכולת לשמור על אחדותה, חרף שפע הג'ובים שחולקו לחבריה. נתניהו, דרעי גפני וסמוטריץ' הוכיחו שהם יודעים לעבוד יחד גם באופוזיציה. הם מקווים שבעוד חודשים אחדים, הם יחזרו לעבוד יחד גם בקואליציה.
מערכת הבחירות הזו, לא תהיה שונה מקודמותיה. היא אולי תהיה יצרית יותר. ליברמן, שכבר הוכיח שאין לו כל מניעה להשתלח ולהסית נגד הציבור החרדי בביטויים הנלוזים ביותר שידעה השפה העברית, עשוי להחריף את גובה הלהבות בניסיון לקושש עוד קולות אנטי דתיים.
יחד עם זאת, האמת צריכה להיאמר: בחסדי שמיים הממשלה הייתה משותקת. רוב החוקים נגד היהדות ונגד הציבור החרדי לא עברו.
אלו שעברו, עוסקות בעיקר בפן הכלכלי כמו המס על משקאות ממותקים ועל החד פעמי או עליית מחירי הדיור והדלק. מאידך, פצצות החקיקה המתקתקות כדוגמת חוק הגיור וחוק הגיוס ושאר הרפורמות לא באמת צלחו. אפילו רפורמת הסלולר של שר התקשורת יועז הנדל שאושרה, נחלה כישלון מחפיר.
חלק מהחוקים הרגישים והנפיצים יונחו לפתחה של הממשלה הבאה. תחת ההנחה שהמפלגות החרדיות יהיו חברות בממשלה הבאה, האם הם למדו את הלקח לעמוד על שלהם מול תקשורת דורסנית שתתריע מפני סחטנות חרדית? אני מקווה.
הכותב הוא הפרשן הפוליטי של 'קול חי'
