עיר דוד: נמצא חותם מלכותי מימי בית ראשון

חותם אבן נדיר ביותר ויוצא דופן מתק' בית ראשון, בן כ-2,700 שנה, הנושא שם בכתב עברי קדום ודמות עם כנפיים, התגלה בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד, בסמוך לכותל הדרומי, בגן הארכיאולוגי ע"ש דוידסון.

לדברי ד"ר יובל ברוך ונבות רום, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "החותם, העשוי אבן שחורה, הוא מהיפים שהתגלו אי פעם בחפירות בירושלים הקדומה ועשוי ברמה אומנותית גבוהה ביותר".

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

באופן שיטתי

הסיר שלטי חטופים - ונאלץ להתפטר מתפקידו

שמעון כץ

החפץ  – שנחרת בכתב ראי, שימש את בעליו כקמיע, ולחתימת מסמכים ותעודות. הוא בעל חתך קמור משני צדדיו, עם נקב מפולש לאורכו, כך שניתן היה להשחיל אותו על שרשרת ולתלותו על הצוואר.

במרכזו מתוארת בפרופיל דמות, ייתכן מלך, בעלת כנפיים, לבושה כותונת פסים ארוכה, הצועדת לימין. לדמות רעמת תלתלים ארוכים המכסים את העורף, ועל ראשה כובע – או כתר. הדמות מרימה זרוע אחת קדימה, עם כף יד פתוחה, אולי כדי לרמז על חפץ כלשהו שהחזיקה. משני צדי הדמות חקוקה כתובת בכתב עברי קדום – "ליהועזר בן הושעיהו".

החוקרים סוברים, כי החפץ, שעליו הופיעה, בתחילה, דמות הדמון לבדה, נתלה כקמיע על צוארו של אדם בשם הושעיהו, אשר היה בעל תפקיד בכיר במנהל של ממלכת יהודה. מתוקף סמכותו ומעמדו, הרשה לעצמו אותו הושעיהו להתהדר בחותם שעליו חרותה דמות מעוררת יראה – כזו המהווה סמל שלטוני. "נראה שהחפץ נעשה בידי בעל מלאכה מקומי – יהודאי, אשר ייצר את הקמיע בהזמנת בעליו. הוא הוכן ברמה אמנותית גבוהה מאוד", אומר ד"ר ווקוסבוביץ.

ההשערה היא, כי עם מותו של הושעיהו, ירש בנו – יהועזר, את החותם, והוסיף לו את שמו ואת שם אביו. זאת, אולי,  על מנת לנכס לעצמו באופן ישיר את הסגולות הטובות שהקמע אוצר בתוכו כפריט מאגי.

השם יהועזר מוכר (דבהי"א י"ב,ז') בצורתו המקוצרת – יועזר כאחד מגיבורי דוד המלך. כמו כן, בספר ירמיהו, מ"ג, ב', נזכר אדם עם שם מקביל, עזריה בן הושעיה, שבו שני חלקי השם הראשון רשומים בסדר הפוך והשם השני מופיע בצורה המקוצרת. השם מתקשר מבחינת צורת הכתב לחותם שהתגלה והוא מתאים לתקופה זו.

"זוהי עדות נוספת ליכולות הקריאה והכתיבה הקיימות בתקופה זו", אומר ד"ר יובל ברוך, מנהל החפירה וסמנכ"ל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות. "בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, נראה שהאוריינות בתקופה זו לא היתה נחלתה של האליטה בלבד. אנשים ידעו קרוא וכתוב – לפחות ברמה הבסיסית, לטובת סחר. אנחנו מכירים טביעות חותם רבות כתובות, בכתב עברי קדום, מרחבי עיר דוד וממלכת יהודה".

שר המורשת, עמיחי אליהו, ברך על התגלית: "הממצא המרהיב והייחודי שהתגלה בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד, פותח לנו צוהר נוסף אל ימיה של ממלכת יהודה בתקופת הבית הראשון והקשרים הבינלאומיים שהיא קיימה, ומציג את חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים כבר לפני 2700 שנה. אי אפשר שלא להתרגש במפגש בלתי אמצעי כזה עם פרק בעברנו, בו בית המקדש עמד על תילו".