ב-26 יולי 2007 הורה יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) על פרוק כל “המליציות החמושות והקבוצות הצבאיות או הסמי צבאיות שאינן סדירות” בשטחי הרשות הפלסטינית. צעד זה כלל גם את גדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של תנועת ‘פתח’, בראשה עומד מחמוד עבאס.
עבד אל-רזאק אל-יחיא, שר הפנים בממשלה הפלסטינית באותה שנה, מסר (א-נהאר, לבנון, 30 בדצמבר 2007), כי “גדודי אל-אקצה הגיבו בחיוב ובמחויבות להחלטת הנשיא מחמוד עבאס כפי שנכתב בצו הנשיאותי אשר פורסם בעניין פיזור כל המליציות והקבוצות החמושות”.
פרוק גדודי אל-אקצה בוצע במסגרת “הסדר המבוקשים” בין ישראל לרשות הפלסטינית שגובש בעקבות ההשתלטות החמושה של חמאס על רצועת עזה ביוני – יולי 2007. על פי הסכם זה, ישראל חננה קרוב למאתים מבוקשים של תנועת ‘פתח’ בתמורה לחתימתם על התחייבות בדבר נטישת דרך הטרור, הפקדת כלי הנשק שלהם בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית וכניסה לתקופת מבחן, קודם בבתי הכלא של הרשות ולאחר מכן בערים הפלסטיניות, במהלכה אסור להם להיות מעורבים בכל דרך שהיא בסחר באמצעי לחימה או בטרור.
עוד באתר:
עוד נקבע, כי מנגנוני הביטחון של הרשות הם האחראים על יישום ההסכם, ויקבלו לשורותיהם את זוכי ה”חנינה” החדשים. כל אחד ממנגנוני המודיעין ברשות אימץ מספר מבוקשים והיה אחראי לוודא כי ימסרו את נשקם. לאחר שעשו זאת, הפנו המנגנונים את המבוקשים למעצר בבתי הכלא של הרשות, בתנאים נוחים יחסית. לאחר המעצר, שנמשך תקופה של בין שלושה חודשים לחצי שנה, קיבלו המבוקשים “חנינה חלקית”, המתירה להם להסתובב מחוץ לבתי הכלא, אך מחייבת אותם ללון במטות המנגנונים בשעות הלילה. אם עמדו גם בתנאי הזה של ההסכם, קיבלו המבוקשים שלושה חודשים לאחר מכן “חנינה מלאה”, המאפשרת להם תנועה חופשית בשטחי הגדה המערבית מבלי שכוחות הביטחון ירדפו אותם.
על רקע הלחימה בעזה הודיעה מפקדת גדודי חללי אל-אקצה בגדה המערבית, על “מלחמה פתוחה נגד האויב הציוני בכל הדרכים [האפשריות] וההפתעות [המבצעיות], וזאת כלל החוקים והאמנות הבינלאומיות, אשר מקנות לנו [לעם הפלסטיני] את הזכות למאבק מזוין לסילוק הכיבוש הזה מכל האדמה הפלסטינית”.
עוד צוין בהודעה, כי תהיה זו “מלחמת התשה, בה כל האופציות פתוחות, ובכלל זה הפעלת החוליות הצבאיות שלנו [של גדודי חללי אל-אקצה] בגדה המערבית תחת המפקדה הכללית של כוחות אל-עאסיפה… מלחמה שתכלול הפתעות רבות, ואשר תיצור מאזן אימה ותביא למערכה בעומק הציוני [כינוי לשטח מדינת ישראל הריבונית]“.
ב-16 באוגוסט פרסמו גדודי חללי אל-אקצה את מאזן פיגועי הטרור שביצעו במהלך החודשים יולי ומחצית אוגוסט בשטחי הגדה המערבית וירושלים. על פי ההודעה, גדודי חללי אל-אקצה ביצעו בתקופה זו למעלה מ-30 פיגועים.
גדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של תנועת ‘פתח’, בראשה עומד אבו מאזן, חוזרים אפוא באופן רשמי לפעילות טרור נגד ישראל, תוקפים יעדים אזרחיים וצבאיים בשטחי איו”ש ומצהירים על כוונה לבצע פיגועי טרור גם בתוך שטח ישראל. בכך נפתחת חזית עימות נוספת עם ישראל וגוברים הסיכויים לאינתיפאדה שלישית.
לא ידוע אם אבו מאזן, העומד בראש תנועת ‘פתח’, נתן את הסכמתו להקמתה מחדש של הזרוע הצבאית של ‘פתח’ ולחזרתה הרשמית לפיגועי טרור. ההתארגנות של גדודי אל-אקצה וההודעות על נטילת האחריות לפיגועי הטרור גלויות וידועות היטב להנהגה הפלסטינית, ואולם עד כה ההנהגה, ובראשה אבו מאזן, טרם התייחסה באופן רשמי לנושא זה. אם אבו מאזן סמך ידו על ההחלטה אזי הוא שותף למדיניות הטרור, ואם לאו יש בכך ללמד על חולשתו כמנהיג וכפרטנר מדיני היכול להביא לחתימה של הסדר מדיני עם ישראל על בסיס של פשרה.
