"התייתמתי בגיל ארבע – אבל הקב"ה לא עזב אותי לרגע"

"מסע החיים שלי באמת מורכב", מספרת ל'קול חי' אודל קליגר, "אם הייתי מפרגנת לעצמי איך אני אמורה היום להתנהג אחרי כל מה שעברתי, זה היה באמת להיות באיזה מקום מאוד דכאוני ומיואש ועצוב ומלא חמלה מכל העולם, אבל בינינו העולם לא כזה אוהב אנשים מסכנים ואנשים ממורמרים. קשה לראות את זה. מאוד מאוד קשה, אבל באמת למרות שהקב"ה העביר אותי הרבה מסעות, הוא לא עזב אותי לרגע".

"אני התייתמתי כבר בגיל ארבע מאבא שלי. וכל פעם אמרו, הקב"ה הוא האבא שלך, אז ממש לקחתי את זה ברצינות, אמרתי, הקב"ה הוא האבא שלי, ובכל דבר בחיים, באמת הייתי משתפת את השם יתברך ומדברת אליו, ובוכה לו, ומבקשת ממנו, ועדיין אומרת לו, ריבונו של עולם, עד מתי? מתי אני כבר אראה את האור הזה, מתי? מתי זה יקרה? ועוד דבר עבר, ועוד דבר, ועוד דבר, ועוד דבר, ותמיד תמיד אמרתי, אני מאמינה שהקב"ה לא סתם מעביר אותי כל כך הרבה חוויות בחיים. אני בטוח אעשה עם זה משהו בסוף".

"היום אני באמת רואה איך הקדוש ברוך הוא משפיל גאים ומגביה שפלים, אני רואה המון חברות שלי שבאמת היו מהמשפחות המדוברות, והשוות, עם הכסף, והמשפחה, והנראות, והמכובדות, והיום כשאני רואה אותן ברחוב, הן מסתכלות עליי באיזה מין הערצה, כאילו, אודל, רק תגידי לי שלום, רק תגידי לי משהו, ואני כזה, וואו, איך זה יכול להיות? היה לה הכול".

עוד באתר:

לילה ללא שינה

300 בתים ניזוקו מטיל איראני - עשרות פצועים בביה"ח

אבי יעקב

אין לימודים

למרות פיקוד העורף, ראש העיר החליט: "לא מסכנים את הילדים"

קובי אליה

מתרגים לשגרת מלחמה

מסתמן: היישובים היחידים שבהם יתקיימו לימודים פיזיים

אבי יעקב

מיליונים התעוררו

ליל בלהות בגוש דן: 3 אזעקות ב-7 דקות והדי פיצוצים

אלי יעקובוביץ

"אבל זה לא תמיד היה ככה, במשך שנים הייתי קמה בבוקר, שולחת את הילדים עצבנית ומרירה, כי הייתי ללא עשייה, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ועד כדי כך שניסיתי למצוא כל מיני מקומות עבודה, שאחרי שעתיים הודיעו לי על פיטורים, בו ביום פיטרו אותי, אז אמרתי, אולי אני אלך להתנדב. הלכתי לכמה מקומות של התנדבות, גיוסי כספים. וגם שם אחרי כמה שעות אמרו לי שזה פחות מתאים. באמת לא מצאתי את עצמי בשום מסגרת של עשייה".

"לפעמים הייתי מקנאה במורות ובגננות, שיש להן סדר יום, הן שולחות את הילדים ולוקחות את התיק, יוצאות ליום עבודה, וחוזרות הביתה, כאילו יש להן איזה סדר, ולי לא היה, היו לי מלא שעות של זמן אפור ושקט רועם".

"בעלי היה עובד כל היום, ואני הייתי בבית עצובה ומדוכאת, היה לי חלום להיות שמחה ביום-יום שלי, להיות בעשייה. ולא ידעתי באיזו דרך. חשוב לי להגיד שזה לא מדובר על לפני המון שנים. לא, לפני שלוש וחצי, ארבע שנים, ממש בתקופת הקורונה קרה המהפך מבחינתי".

סקרנים לשמוע את המשך הסיפור? האזינו לשיחה המלאה, מתוך התוכנית 'אשת חיל' בהגשת מיכל ירושלמי: