השבוע (י"ב אלול) חל יום הזיכרון לאחד מגדולי ישראל ומפיצי תנועת החסידות בפולין. דוד גדנקן מתחקה אחר תולדות חיו של גדול אדמו"רי פולין רבי שמחה בונים מפשיסחא.
א. רבי שמחה בונים נולד בשנת תקכ"ה (1765) בעיירה וודיסלב שבפולין. אביו רבי צבי הירש, היה מגיד שנע ונד בין העיירות ואשר דרושותיו נכתבו בספרים "עשרה למאה" ו"ארץ הצבי". אחד מצאצאיו של רבי שמחה בונים (דור שישי) טוען כי זקנו נולד בגרמניה ושפת אימו היתה גרמנית.
ב. בצעירותו למד בישיבת ניקלשבורג ומורו היה הגאון רבי מרדכי בנעט. משם עבר ללמוד בישיבתו של רבי ירמיהו ממטרסדורף. לרבי ירמיהו שהיה גאון גדול בתורה הייתה השפעה גדולה על שמחה בונים הצעיר. יש החולקים על העובדה כי למד בניקלשבורג ולטענתם למד אך ורק אצל רבי ירמיהו ממטרסדורף.
עוד באתר:
ג. רבי שמחה בונים היה איש צעיר וסקרן. לפרנסתו עבד במסחר ומנגד החליט ללמוד גם את תורת הרוקחות, מדעים ושפות לועזיות אירופאיות. בסיום לימודיו קיבל את התואר "רוקח מוסמך".
ד. רבי שמחה בונים נישא לרבקה בתו של רבי משה אורווערגער מבנדין. לאחר נישואיו עבר לגור בבית חמיו ועסק כולו בלימוד תורה. בבנדין התקרב לעולם החסידות והחל לפקוד את חצרותיהם של רבי משה לייב מסאסוב ורבי ישראל המגיד מקוז'ניץ.
ה. המגיד מקוז'ניץ המליץ ודאג שרבי שמחה בונים יקבל משרה פקידותית בביתו של עשיר יהודי בשם ברגסון. במסגרת זו היה ממונה על היערות שבבעלות הגביר ואשתו הסוחרת והגבירה הנודעת תמרי'ל. ועל סחר העצים. בעבודתו ניצל את הידע ואת בקיאותו בשפות האירופאיות. היה נוהג ללבוש בגדים מודרניים (גם כשביקר בחצרות אדמור"ים).
ו. בהמלצתו של רבי דוד מלעלוב, נסע אל החוזה מלובלין, דבק בו והיה לתלמידו המסור והקרוב. עוד בחיו דבק יחד עם רבים בתלמידו של החוזה רבי יעקב יצחק רבינוביץ שכינויו היה "היהודי הקדוש".
ז. כשנפטר "היהודי הקדוש" מילא רבי שמחה בונים את מקומו בהנהגה ובכך זכה בכינויו רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנה בעיר חצר חסידית גדולה ואלפים נהרו לפשיסחא לשמוע שיעוריו ודרשותיו ולהסתופפף בצילו. המענין כי מבאי החצר היו לא רק חסידים אלא גם יהודים משכילים שהתייחסו בכבוד רב להנהגתו.
ח. לשיטת לימודו וניהוגו של רבי שמחה בונים קראו : "שיטת פשיסחא". עיקרה: חתירה קיצונית אל האמת תוך סלידה ודחיה עמוקה של השקר. השיטה דרשה התנהגות עממית. לא יהא אדם מחזיק עצמו בדרגה רוחנית גבוהה אם אינו ודאי כי הוא אכן נמצא בה. חסידויות רבות גילו התנגדות משיטתו של רבי שמחה בונים מפשיסחא בראש המתנגדים עמדו הצדיקים רבי מאיר מאפטא, רבי נפתלי מרופשיץ ועוד שכעסו על הרבי עוד מימיו כשעזב את לובלין יחד עם מורו 'היהודי הקדוש'.
ט. הפיוס הגדול חל בעת חתונה הגדולה שנערכה ב'אוסטילה' לצאצאי רבי אברהם יהושע השיל מאפטא הקרוי "האוהב ישראל", שהיה זקן האדמור"ים בגליציה שבפולין ורבי מרדכי מנשכיז. לפני החתונה עלה החשש כי במעמד החתונה תוחרם חסידות פרשיסחא. רבי שמחה בונים שרצה לנסוע לחתונה ויתר על רצונו לאחר שתלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה שרף וחריף 'איים' כי יצטרף אליו ובמקום זה שיגר משלחת של חמישה מחשובי החסידים ובתוכם תלמידו רבי יצחק מאיר לעתיד האדמו'רר בעל החידושי הרי"ם מייסד שושלת גור. בחתונה ככשפנה הרבי מאפטא לרבי ירחמיאל, בנו של היהודי הקדוש, השיב לו כי רבי שמחה בונים היה "נקודת ליבו" של אביו. גאונותו של החידושי הרי'ם לצד חריפותם וחסידותם של חברי המשלחת הועילו, הרבי מאפטא התרצה ובכך הגיעה המחלוקת לסיומה.
י. רבי שמחה בונים מפשיסחא נפטר בי"ב אלול תקפ"ז (1827). בין תלמידיו המובהקים היו רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יצחק מוורקא אבי שושלות אלכסנדר, סטריקוב ועוד, רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם", רבי חנוך העניך מאלכסנדר ועוד ועוד.
