הקטלונים והבסקים בספרד, הפלמים בבלגיה, הטירולים באיטליה, הקורסיקאים בצרפת, הקוויבקים בקנדה ועוד – נושאים כולם את עיניהם לתוצאות משאל העם בסקוטלנד שיתפרסמו בחמישי בערב. ניצחון לתומכי העצמאות ייתן תנופה משמעותית לתנועות הבדלניות האלה. כבר בנובמבר הקרוב, מתוכנן להיערך משאל עם דומה בקטלוניה. ללא ספק, משאל העם בסקוטלנד חורג מעבר לפוליטיקה הבריטית הפנימית.
תושבי סקוטלנד ילכו ביום חמישי למשאל עם שיכריע האם חבל הארץ ימשיך להיות חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה – כפי שנמשך מאז שנת 1707 – או יפרוש ויהפוך למדינה עצמאית. משאל העם מעורר עניין רב לא רק בקרב תושבי סקוטלנד, שכמעט כולם – מעל 4 מיליון בני 16 ומעלה – נרשמו מראש על-מנת להשתתף בו, אלא גם ברחבי אירופה ואף מחוצה לה.
בעקבות משאל עם קודם אשר נערך בסקוטלנד ב-1997 העביר אליה השלטון המרכזי סמכויות נרחבות, לרבות ייסודו של פרלמנט סקוטי. צעד זה לא ריפה את ידיהם של מצדדי העצמאות שהמשיכו לקרוא לפרישתה של סקוטלנד מבריטניה. תנופה משמעותית ליוזמה הגיעה בשנת 2011, כאשר המפלגה הסקוטית העצמאית (SNP) זכתה לראשונה ברוב בפרלמנט הסקוטי. לאחר שיחות ארוכות מול השלטון המרכזי סוכם בין ראש הממשלה דיוויד קמרון למנהיג הממשל הסקוטי אלכס סלמונד על מתווה לעריכת משאל עם.
עוד באתר:
עד לפני מספר שבועות היה דומה שקיים רוב מוצק למתנגדים לעצמאות. רק לאחרונה, בישורת האחרונה של הקמפיין הורו הסקרים על צמצום הפער באופן שלא ניתן לחזות מה יהיו התוצאות. כמעט כל הפרשנים מסכימים שגם אם תומכי ה"לא" (שוללי העצמאות) יפסידו במשאל העם, יועברו סמכויות שלטון נוספות לסקוטלנד ויקרבו את בריטניה עוד צעד לעבר דגם משטר פדרלי. במקרה שתומכי ה"כן" ינצחו, אין המשמעות שסקוטלנד תהפוך למדינה עצמאית באופן מידי.
ניצחון של תומכי העצמאות יביא לפתיחת תהליך של משא ומתן בין הממשלה הבריטית לממשלה הסקוטית, והשתיים יאלצו להסכים ביניהן על מעין הסכם גירושים. בין הנושאים המרכזיים שעליהם תידרש הסכמה: חלוקת המשאבים, סוגיות אזרחוּת והגירה והבעלות על הצוללות הגרעיניות של בריטניה העוגנות בסקוטלנד.
