מהפכני: כך תקבעו כמה תרצו להרוויח בשנה הבאה

"הרבי מליובאוויטש גילה לנו את הנושא הזה של ה'פלעדזש'", אומרת ל'קול חי' נעמה טוכפלד, "זה היה בשיחה שהוא אמר בשבת פרשת ניצבים וילך תשמ"ג, והוא כאילו זרק לנו טיפ, ואף אחד לא הבין מה זה. ופתאום זה נפתח בשנים האחרונות, זה פשוט התפוצץ, כמו בשורה. כנראה שהעולם נהיה מוכן לזה רק בשנים האחרונות, ומדובר ברעיון מהפכני בכל קנה מידה. 'פלעדזש' זה כתב התחייבות, שבעצם מצהיר על איזושהי נכונות, להתחייב למשהו. בנידון דידן, מדובר על צדקה במעשרות כספים".

"בנוהג שבעולם, יהודי שנוהג לפי ההלכה במעשרות כספים, הוא מסתכל על המשכורת שלו, או על התקבולים הכספיים, ואומר, אוקיי, אני מכניס כך וכך, הנגזרת מזה זה 10 אחוז, וזה הסכום שהוא נותן כל חודש. המחמירים נותנים חומש, כל אחד לפי כיסו ולפי יכולתו. אבל יש לנו כאילו איזושהי חשיבה ליניארית. זאת אומרת, אני מקבל כך וכך אז אני אוציא כך וכך, וזהו".

"אומר לנו הרבי, תקשיבו, יש לי סוד בשבילכם, וחשוב שהנושא יבוצע לפני ראש השנה. כי בראש השנה נפתחים ספרי דין וחשבון. מה הוצאת, מה עשית, מה לא עשית, כותבים, חותמים, משגרים, ונגמר. אומר לנו הרבי, לפני שזה קורה, אנחנו נקבע, כביכול, כמה כסף אנחנו רוצים להרוויח השנה, לא על בסיס הנתונים שיש בידינו, אלא על בסיס השאיפה שלנו, על בסיס החלום שלנו".

עוד באתר:

כך זה נראה

מהאוויר ומהים: צפו ביירוט הכטב"מים מאיראן

קובי פינקלר

אל תחמיצו

שולמלייכם בשעה חדשה: זה מי שמגיע להתארח

קובי ברומר ומנדי וייס

צפו

למרות המחיר: "ישראל הייתה חייבת לעשות זאת"

אבי יעקב

אל תנסו את זה

דרמטי: אזרחים תיעדו את נפילת הטיל הקטלנית

גדי פוקס

"בעצם, ה'פלעדזש' הוא נתינת מעשר, לא לפי הנתונים הקיימים בידינו, אלא לפי מה שאנחנו שואפים. הוא לא בדיעבד, אלא הוא מראש. אם אני עכשיו חולמת להרוויח 20 אלף שקל בחודש, וכרגע, לצורך הדוגמה, אני מרוויחה חצי מזה, אז אני כותבת מראש שאני נותנת מעשרות כספים לפי משכורת עתידית של 20 אלף שקל".

אז איך עושים את זה בפן הטכני? "קודם כל, יושבים וחושבים, עד איזה מקום אני יכולה 'להגזים' עם המעשרות שלי השנה, וכמו שאמרה לי חברה, זה כמו בפילאטיס. את מותחת ומותחת, עד שאת מרגישה כאב, ושם את עוצרת. הרבי מגדיר את זה במילים יפות, 'אורות דתוהו בכלים דתיקון'. זאת אומרת, מי שעכשיו ירשום מיליון שקל לחודש למעשרות, אני מאחלת לכולם את זה, אבל איך אומרים, זה קצת פחות ריאלי".

"כל אחד עושה את זה בדרך שלו. יש כאלה שממש כותבים בפנקס צ'קים, אפילו ללא מען כרגע. אפשר להחליט שבכל חודש נותנים לכתובת אחרת, אפשר להחליט שנותנים לאותו מקום כל שנה, כל אחד בבחירתו, כותבים את זה. או בפנקס צ'קים מחולק לשני 12 חודשים, או על דף, ודווקא חשוב שזה יהיה כתיבה ביד, לא כתיבה דיגיטלית, לא לעצמכם בוואטסאפ, כי יש לזה תוקף. ברגע שנותנים משהו כתוב, זה ה'פלעדזש'".

האזינו לדברים המלאים מתוך 'הבמה שלך' עם יונת קפלן: