מטמון זהב נדיר נחשף לאחרונה במבנה ציבורי מן התקופה הביזנטית, סמוך לכותל הדרומי של הר-הבית, בחפירות של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בראשותה של דר' אילת מזר.
המטמון נארז במקור בשני תיקי בד שלא שרדו, והכיל מטבעות וחלקי תכשיטים עשויים כסף וזהב, וכן מדליון זהב מעוטר בסמלים יהודיים, שהינו הגדול ביותר שנתגלה אי פעם. במרכז המדליון מרוקעת מנורת שבעת הקנים, כשראשי קניה המעוגלים נתמכים במוט פשוט וכשהיא ניצבת על שלוש רגליים. משמאלה שופר, ומימינה דגם לא מזוהה: אולי אגד של לולב והדסים כמקובל בתיאורי התקופה, ואולי ספר תורה שעיצובו יחיד במינו.
גודלו יוצא הדופן של המדליון מעורר סימן שאלה בקשר לשימושו: יש חוקרים הסבורים שהוא נועד לעטר ספר תורה או רהיט ואילו חוקרים אחרים טוענים ששימש כתכשיט לענידה בטקסים. כך או כך, צירוף הסמלים שעליו, כמו על ממצאים רבים מתקופה זו, מבטא את רעיון הכמיהה היהודית לתקומת המקדש שנחרב בידי הרומאים בשנת 70 לספירה, ואת התקווה לגאולת עם ישראל בארצו.
עוד באתר:
באחד מתיקי המטמון נארזו 36 מטבעות זהב, מעוטרים, כשהמטבע המאוחר ביותר הוא משנת 602, המעיד כי המטמון הוסתר בראשית המאה ה-7 לספירה, כנראה בזמן הכיבוש הפרסי של שנת 614.
לא ברור לשם מה נאסף המטמון, והאם הטמנתו בקרבת הר הבית מקרית, או קשורה למטרה לשמה נאסף, אולם ללא ספק מדובר באחת התגליות המעניינות והמרגשות של השנים האחרונות.
הממצאים החשובים מוצגים לקהל במוזיאון ישראל.
