כמידי שנה אני טס לציון רבי נחמן מברסלב לראש השנה. השנה נחתתי בעיר קייב ביום ראשון בערב – יום א' דסליחות כשפניי מועדות לאומן.
רעש, המולה, התמקחות עם נהגי מוניות רוסים, קשוחים חסרי מבע.
אחרי משא ומתן מתיש במיוחד, התיישבתי במונית, ריח עז של סולר היכה באפי, הנהג קילל משהו, או שבעצם סתם הוא היה נראה כך.
עוד באתר:
התחלנו לנוע ברחובות קייב. העיר יפה, בניינים גבוהים ומרשימים, חשוכים כולם.
בצידי הדרכים, מרוחים על הבניינים שלטי החוצות. כפרסומאי ומעצב, נצמדו עיניי לשלטים אולי אזכה לקבל איזשהו השראה…
שמתי לב לכך שרוב הפרסומות בתוצרת 'קייב' מכילים ברובם טקסטים קצרים, תמונות, ללא שום קראייטיביות או יצירתיות. ובשפת העם: מודעות משעממות לחלוטין, בקיצער, 'לא נפלתי' מהם.
ככל שהתרחקנו בנסיעה משדה התעופה, התחלתי לקלוט תופעה מעניינת שקיימת בכל המודעות, קטנות כגדולות.
ובכן: בגופם של כל המודעות, מופיע 'המחיר' – כאילו היה זה בשם החוק. 71,000 גריבנה (מטבע מקומי) לרכב, 1.7 גריבנה ללבנה אדומה.
תהיתי, מדוע משרדי הפרסום בקייב לא מחברים לפרסומים שום דבר שקשור לעלות מול תועלת, על מסר חזותי, או על אסטרטגיה של בניית קמפיין?
ואם תטענו בפני שהעם האוקראיני נבער מידי בשביל להפנים את המסרים האלה, ובשבילהם – רק המחיר קובע, האם אין בכל קייב מבני המעמד הסוציואקונומי הגבוה יותר – שכן מחובר למותגים או למשהו שמוכר מעבר למחיר עצמו?
וכך מצאתי את עצמי מהרהר ברגשותיו של העם בקייב, ועל איך שהוא מעדיף לקבל את ה'מוצר' החדש שלו, עד.. שהגעתי לרחוב פושקינא, רחוב המרכזי המוביל לציון רבינו נחמן.
לאחר שהשטחתי על הציון הקדוש, יצאתי לקנות 'סים' אוקראיני לטלפון הנייד שלי. בעבר הייתה חברה אוקראינית זולה בשם 'לייף' שמכרה מוצרי סים, ולאחרונה הצטרפה חברה אוקראינית חדשה בשם 'קייב סטאר'.
כשפגשתי את דוכן המכירות של חברת 'לייף' הוותיקה, הבנתי את עומקה של התחרות בין החברות האוקראיניות.
חברת 'לייף' עשתה הכל להתחבר לצרכן היהודי, פתאום המסרים השתנו, פתאום הרגשתי בארץ או בכל מקום אחר בעולם. סגנון העיצוב האוקראיני פתאום נעלם.
מה הם עשו?
לקחו תמונה של צעיר, גיירו אותו בפוטושופ, וזהו, הוא נראה משלנו, הטקסטים כתובים בעברית, השפה ממש כשפתם של החרדים הבאים לציון באומן.
ונעזוב לרגע את הניואנסים הקטנים של סוג המשקף, העיקר הוא נראה יהודי דובר אידיש. נעזוב גם שהבחורצ'יק שבתמונה לא מנסה לומר שום מסר, אלא עומד וחושב כאחד הגוילעמים, אולם בכל זאת הוא משלנו, וזה דיבר, ועבד, ואנשים הרגישו ש'לייף' עושה למענם משהו בזה שהיא שהיא מתחברת אליהם ולתחושותיהם.
ולסיכום:
האוקראינים יודעים שיווק, אך העם האוקראיני רוצה לשמוע מחיר לפני הכל, ורק אחר כך מעניין אותו במה בכלל מדובר. הישראלים ואנשי העולם, רק תצחיק אותם קצת, והם יפנימו. .. תדבר רק על מחיר? הם יברחו!
אגב, אני קניתי מהחברה המתחרה, לא קונה פרסומת:-)
