קרדיט רק על הצלחות; לא על הכישלונות

האם האדם הוא חלק בלתי נפרד מהסובב,  הוא רק סיבה ותוצאה?

או שמא מדובר ביצור שיש בו משהו מעבר לכל שאר הבריאה, הוא מעבר לסיבה ותוצאה, כלומר יש לו בחירה?

יש תפיסות שטוענות שאין לאדם בחירה, הוא חומר, ואפשר לצפות מראש על בסיס מי שהוא כיום, מה הוא יעשה מחר.

לפי זה אי אפשר לצפות מהאדם שהוא יהיה מוסרי,  שהרי הוא בסך הכל מכונה, מכונה משוכללת אבל מכונה, או בהמה משודרגת אבל בהמה.

ויש אנשים רבים שהם מדברים גבוהה גבוהה על זכות האדם חירות האדם מעלת האדם צלם האדם ייחודיות האדם. יחד עם זאת הם מדברים על האדם כגוף בשר ביולוגי   שהמעשים שלו צפויים מראש, ידועים וקבועים מראש, הם רואים אותו כסוג אדם שלא יכול לבחור ולהכריע, הוא בסך הכל תוצר העבר שלו, תוצר הקוד הגנטי שלו תוצר הנטיות שלו.

כך אנשים מייצרים גישות סותרות:    מצד אחד כל אדם הוא מיוחד…יש לו צלם אנוש ועוד מילים יפותואז הם מיד מגיעים אל —  אמונה 'כאילו' המדע הוא כל כך חכם שהוא יודע לצפות מה יעשה האדם בכל מיני נקודות זמן בחיים, מה שאומר שהוא בסך הכל רובוט או בהמה או כל מערכת שפועלת באופן אוטמטית מה שאומר שאין לאדם הרבה מה להתגאות ולהרגיש ייחודי יותר מאשר כל שאר הברואים.

הוא לא שונה מפיל נמלה עכבר או כל בעל חי על שני רגליים  או   אפילו אם נגזים…. צלחת שזורקים אותה   לגובה והיא נשברת, שהרי המכנה המשותף בין כולם, שכולם – הם אוטמט לא בחירה, סיבה ותוצאה צפויה מראש.

התפיסה החומרית, רואה בעולם החומר את חזות הכל, אין נפש אין רוח אין בחירה ויש גישה אחרת

גישה שרואה את העולם כהרכבה של חומר ורוח,

ישנה גישה חומרית שאומרת מה שצריך להתרחחש יתרחש הכל צפוי ואין בחירה לאדם.

אם אנו יודעים את הרקע של האדם את הנטיות אתם הוא נולד את הכוחות שלו בהווה אם נשיג את כל הנתונים האלה, נוכל בוודאות לדעת מה הוא יעשה מחר…אולי טכנית אין כלים מדעיים לדעת את כל זה…אבל זה חסרון ביכולת תצפית ולא במציאות כך היא התפיסה והגישה

אם העולם כולו חומר, אז התנהלותו כפופה לחוקי הפיזיקה

ובהיבט מסויים גם רגשות ומחשבות הם תחת אותה כותרת של סיבה ותוצאה, אנו יודעים מראש מה מעצבן את האדם ומה משמח אותו וכמה הוא יישמח וכמה הוא ייתעצבן לפי הכוחות והיכולות שלו בכל גיל ובכל זמן נתון

לא דומה השמחה ב 10 בבוקר ב 2 בצהריים או ב 2 בלילה

שינוי הכוחות הוא גם שינוי התגובה של האדם.

וגם אם האדם משתנה , זה בגלל שהמח של האדם הוא 'פלסטי'

כלומר יכול להשתנות עם הזמן,  בגלל כל מיני השפעות מהחוץ, מהחברה מאנשים מחינוך מתרבות ממדיה ותקשורת ועוד ועוד…וכמובן בכל שלב של החיים האדם מגיב באופן שונה למה שקורה סביבו.

אז הטענה היא שיש את אוסף כל ההשפעות, החיצוניות והפנימיות, שפועלות על האדם

(גנטיקה, חוקי הטבע, מבנה ומצב המוח, השפעת הסביבה, חינוך, תרבות וערכים ועוד), ואלה דוחפים את האדם לכיווני התנהגות מסוימים ולדחות אחרים.

אבל חשוב לדעת כמה שזה נשמע חכם בשמיעה ראשונה…

בחשיבה שנייה זה לא מדעי בהחלט!!!

כי מדע – הכוונה היא דבר שנבדק סיבה ותוצאה, ופה זה לא כך, זו לא סיבה ותוצאה שנבדקה!!

אף אחד לא הצליח לבדוק את כל שילובי הכוחות הגנטיקה המח הגיל ההשפעה ועוד ועוד שיש על האדם מה שמוביל אותו כביכול לתגובה – בלי בחירה!

כלומר זה לא מדע, זו השערה, השערה שאפשר להבין שיש בה הגיון מסויים אבל זה לא משקף את כל המציאות.

ויותר מכך, את הבחירה אנחנו מרגישים מתוכנו, והיא כל כך חזקה עד כדי כך שאנו מצפים מאדם שיעשה שינוי ואנו מצפים מאדם שיהיה מוסרי    לא משנה כעת מה נקרא להיות מוסרי, אבל  – כן אנחנו מצפים מאדם לתוצאות…ולמה? כי הוא יכול להגיע להישיגים, מה הכוונה יכול? יכול הכוונה לא חייב אלא יכול וזה תלוי בעשייה שלו, והעשייה תלויה בכח מניע בבחירה שלו.

הגישה שאומרת שאין בחירה לאדם, היא גישה שאין לה הוכחות,

זו הנחת יסוד ללא הוכחות…שאנשים מאמינים לה, אבל אין מי שחקר בדק והוכיח אותה

זו רק השערה – והיא אמונה בלבד – השערה –  שהיא סותרת את ההגיון שלנו

שהרי כפי שאמרנו אנו מצפים מאנשים שיהיו מוסרים – למה אנו מצפים שיהיו מוסרים

אם אין להם בחירה למה אנו מצפים שיהיו מוסריים..

ועוד עקרון הסיבתיות קובע שלכל אירוע בעולם יש סיבה…

אם משהו קורה בעולם, ההנחה היא שהיה משהו שחולל זאת…

כדור מתחיל להתגלגל – כנראה מישהו או משהו הפעיל עליו כוח..

קול נשמע במקום כלשהו – ברור לנו שהיה מקור כלשהו שחולל את הקול הזה..צלחת נשברה רכב נסע יש מול העינים שלנו אופנים…לכל אלה כמו להתנהלויות בחיים ישנה סיבה ואנו רואים או חוים את התוצאה

וכך גם בתוך גוף האדם. אם אדם מחליט לעשות פעולה פיזית, ישנה כאן שרשרת שמובילה מההחלטה עד לפעולה מכנית שמממשת אותה

לדוגמה:  אדם מחליט ללכת, הרגיל מתחילה לנוע,  ההליכה היא התרחשות פיזית-מכנית, ומשמעות הדבר היא שיש כאן תנועה של הרגליים, והגוף כולו

והרי הרגליים לא נעים 'סתם' כך…אלא היה כח שמפעיל אותם מה הזיז את היד או את הרגל?

השריר, ומה לגבי השריר, יש תא עצב  שהניע את השריר,

והוא גם פעל כתוצאה מכח מקדים…

מעיין זרם חשמלי שנע לאורך מערכת העצבים,

ואף הוא תוצאה של תהליך קודם  –   פעילות מוח  האדם…

במוח ישנה פעילות – שיוצרת בסופו של דבר הולכה עיצבית שמועברת מתא עצב אחד לשני לאורך מסלול  מערכת העצבים שבגוף

כך שבסוף המסלול מגיע לתאי העצב שנושקים לשריר באופן זה השריר מניע את היד או  הרגל,

תמיד יש כח קודם

עד כאן הכול תקני ומתאים לחוקי הפיזיקה…אבל מה התחיל את כל המהלך הזה?

 

אדם שטוען שאין בחירה אומר – שהאדם ראה לדוגמא ממתק והוא רוצה אותו

או רכב שנוסע מולו וזה מאיים עליו….

אלה ועוד מליארדים אחרים הם דוגמאות לאירוע כלשהו שמתחיל את השרשרת הפנימית אירוע שמסתיים בתנועה של איברי האדם  – הכל זו תוצאה של מערכת אוטמטית בלי בחירה ובלי יכולת בחירה

כלומר ישנו גירוי חיצוני שהוא קובע מה תהיה התגובה האוטמטית של האדם.

כל זו הנחת יסוד – זו אמונה – שההגירוי החיצוני – הוא לבד  קובע מה תהיה התגובה – זה לא מדע

זה לא מוכח – זו השערה – שמאמינים לה….

ולמה כל אחד מגיב באופן שונה, בגלל שלכל אחד יש רקע אחר, והרקע האחר הוא זה שקבע לאדם את ההחלטות שלו….

לפי הכופרים כל החלטה של האדם היא תוצאה של העבר שלו או הרקע שלו

 

ולפי זה   אין כאן בחירה אלא פעולה מכנית   ===   קשה לראות כך את המציאות אבל לפי הכופרים כך הם רואים את העולם ואת האדם – כיצור טכני מכני לגמרי בלי שום בחירה!

ואכן המאמינים בדת המדע, ואנו אומרים מאמינים כי זה לא מדע מוכח אלא השערה.

המאמינים בדת המדע אומרים, היות ולכל תוצאה ישנה סיבה

שהרי זו מהות המדע – בדיקת הסיבה ותוצאה ,לכן אנו צריכים לאמר שאם ישנה תוצאה…הזזת יד

ישנה סיבה…והסיבות הן תמיד סיבות שאפשר לבדוק אותן, וכפי שתיארנו הזזת יד והשריר הקודם לו

ומערכת העצבים הקודמת עד מח האדם שמגיב לגירוי החיצוני באופן אוטמטי

הפיזיקה תעסוק בפיזיקה, אבל כאן אנו אומרים שיש כח נוסף שהוא מחליט כמה לזוז איך לזוז

לא כל גירוי  לאדם להגיב האדם באופן אוטמטי בלי התערבות הבחירה שלו

בהחלט יש כח והשפעה לחברה של האדם על האדם  – אבל יחד עם זאת – יש לו בחירה!!!

 

יש לאדם  בחירה איך להגיב, ואנו  מייצר תגובות שונות מזמן לזמן, אמנם נכון שגם אנו מושפעים מהשפעות חברתיות וכמו שכתב הרמב"ם בהל' דעות – טבע באדם להיות מושפע מהחברה

יחד עם זאת, למרות שמושפע האדם מהחברה, יש לו גם את נקודת הבחירה שלו בתוך כל המערכות שהוא מושפע מהן.

אם הוא מופנם הוא לא יוכל להיות מוחצן ביום אחד, אבל הוא יכול להבין את היתרונות של התכונה ההפכית ממה שהוא כיום, והוא יכול להתחיל תהליך של שינוי, גם אם לא בבת אחת, אבל כן מגמת שינוי.

 

יש מערכת של סיבה ותוצאה  אבל בראשית כל הדרך יש את הרצון ויותר עמוק את הבחירה שלה אדם

כאשר שריר זז ולפני כן הייתה מערכת העצבים  ולפני כן עוד ועוד

כן—-   ישנה מערכת של סיבה ותוצאה אבל קודם לכל הסיבה ותוצאה יש את הבחירה של האדם

הבחירה איך להגיב

כלומר יש סיבה למה שריר היד או הרגל זזו – זה היה בגלל סיבה, אמנם לא סיבה גשמית רגילה אלא סיבה רוחנית – סיבת הרצון והבחירה של האדם.

ישנה סיבה אלא שהיא לא סיבה מוכרחת, היא לא תמיד ניתנת לצפיה מראש, לא רק בגלל שחסרים נתונים איך לצפות מראש, אלא כי אי אפשר לצפות מראש – מדוע

כי יש בחירה לאדם.

יש סיבה לכל תוצאה ולכל תוצאה יש סיבה, אלא שהסיבה לא חייבת להיות פיזיקלית טכנית יבשה היא בהחלט יכולה להיות סיבה רוחנית, הבחירה והרצון של האדם.

הבחירה של האדם , הם מעבר לכח הסיבה ותוצאה הרגילה של האדם

סיבה ותוצאה ישנה אלא שהסיבה לתנודות החומר, היא לא פיזית אלא רוחנית.

לאדם יש רצון לעשות פרוייקט להגשים חזון לפגוש חברים, – הוא בחלום בחזון, הוא מדמיין ושואף

והוא מתרגם את המטרה העתידית ומייצר ממנה תהליך פיזי, גופני, הוא מפעיל את הגוף

יש לו רצון ושאיפה ברגש זה יוצר שדה חשמלי במח – מה שמניע אלקטרונים ויוצר מעשים, שמובילים את האדם למטרה שלו

יש אנשים שאומרים – אנחנו בני אדם  —  רק חומר, אבל מצד שני הם שופטים אנשים אחרים וכועסים על אנשם אחרים, וכאן השאלה היא – מה לך לכעוס על הזולת, הוא לא עשה כלום, הוא בסך הכל תוצר, תוצר של תגובות בעקבות סיבות שלא תלויות בו, הוא רק חומור, הוא רק מכונה.

אנשים רוצים להתעלם מהרוח שבאדם, מהכח הבוחר שבאדם, אם יש באדם כוח בוחר, זה אומר שהוא לא רק חומר, אם הוא לא רק חומר, הוא משהו נוסף, הוא גם בוחר, אם הוא גם בוחר, זה אומר שיש כאן עולם שלם חדש שצריכים להיפתח אליו, ואם ניפתח אליו, אולי נגלה את העולם הרוחני….

 

ולכן כדי להתחמק מכל עולם הרוח והבחירה של האדם, אנשים אוהבים להסתפק בהסברים, מרגיעים….

אין לאדם כלום חוץ מאשר חומר, ואין להם בחירה, והם רק חומר בלי רוח, אבל בשגרת החיים שלהם

הם מצפים מעצמם ומאחרים לשינויים, והם גם כועסים על האחרים, למה הם טעו…והשאלה היא למה אתה כועס, וגם אם אתה כועס מידי פעם, למה אתה מחנך לערכים של 'למידה' של השקעה של עשייה של צמיחה של כלכלה של שלום או של מלחמה, הרי בכל אופן שום דבר הוא לא משמעותי ושום דבר הוא לא רציני…

אלא שבשגרה האדם כן מאמין שאפשר לעשות שינוי

וגם כועסים על מי שלא מתנהג כראוי

ומביעים דעה איך העולם אמור להיות, ואיך העולם אמור להתנהל…ובכל אופן ….מעדיפים לאמר שאין רוחניות לאדם הוא רק חומר, אם האדם הוא רק חומר זה אומר שהוא סיבה ותוצאה…

אם הוא סיבה ותוצאה – אז במה הוא נזר הבריאה

במה הוא חשוב כל כך… במה הוא שונה מעכבר…או מפיל??

הרי לפי הגישה שאנחנו רק חומר – זה אומר שאנחנו סיבה ותוצאה ואין לנו בחירה

אם אין לנו בחירה, אין מה להטיל אחריות מוסרית, אין מה לייצר מערכת חשיבה

אין ערכים

אין כלום אנחנו רק רובוטים, או חיות שהכל הוא אוטמט

כל ההתנהגות שלנו כל החשיבה שלנו וכל הרגשות שלנו, – הכל – הכל – כפוי עלינו!!

כמובן אם אין בחירה לאדם, יכול האדם לעשות כל מה שהוא רוצה, והכל מוצדק בשם 'אני כפוי'!!

כמה שקר יש באותה עצלות…

לעומת   קלם היו מחנכים לקום באמצע שינה להתלבש  – ואז עשר דקות ללכת לבית המדרש ולחזור לשון…

להראות שאנו מעל החומר הרגיל

האדם שמאמין שהוא רק חומר, הוא חי באשלייה, הוא ריק מתוכן, הוא חי בסוג של אשלייה שהוא חי…

הוא סתם משלה את עצמו שהוא עוסק בעניינים שהם משמעותים וחשובים, אבל הוא 'שום דבר' הוא רק חומר!!

הוא חי התהנגויות כפויות, הוא רק סיבה ותוצאה!!

ובעצם לפי הגישה החומרית האדם הוא הגרוע מבעלי החיים, מדוע?

בגלל שבעלי החיים – התודעה שלהם היא לא יותר מאשר ההתנהגות שלהם

והם חיים באופן אוטמטי, רעב טורף אוכל עייף ישן

אבל האדם הוא גם כפוי בהתנהגות שלו אין לו שום בחירה ואפילו יותר גרוע, הוא יותר סובל ,שהרי באמת הוא כפוי – אלא שהוא חי באשלייה בלתי פוסקת שהוא כאילו חי במציאות אמתית

אין הבדל מהותי בין האדם לנמלה לפיל לדוב או לאבנים…אלא שבאדם יש תודעה שמכילה אשליות כאילו שהוא גם בוחר ועושה משהו בחיים שלו, אבל באמת – הוא רק חי במערכת של סיבה ותוצאה כפויה מראש ואם היו לו כלי תצפית הוא גם יכל לדעת איך הוא כפוי….

זה נשמע הגיוני – אבל 'רגע' – שלא נאמין – — זה לא הגיון!! זה לא הגיוני!!!

זו מערכת חשיבה לא הגיונית אלא מערכת חשיבה של 'אמונה' אין לזה הוכחות

זו רק מערכת שמניחה – שאם היינו יודעים את כל הסיבות של האדם – אז היינו יודעים מראש מה הוא יעשה

אז יש אנשים שמדברים בפאתוס מרשים ובהתלהבות שהאדם הוא רק חומר, אבל אם האדם הוא רק חומר

 

מה לכם לצאת להפגנות ולעשות שינויים בחברה…הרי אנחנו רק חומר…הכל כפוי הכל סיבה ותוצאה…

אם אתה כל כך מאמין שיש רק חומר, מה אתה מתעצבן על מי שהוא לא דמוקרטי בעיניך

או על חברה מסויימת או על מי שלא מתגייס ….מה מפריע לך – כולם מתוכנתים….שכחת אנחנו רק חומר

כולם מתוכנתים הרי מי שאומר שאין רוח באדם אין לו נשמה אין רוח – – הוא רק – אך ורק חומר

אם הוא רק חומר – אז אין בחירה – כולם רק תוצאה של נוף מולדתם…

ואם אתה אומר שיש בחירה לאדם – זה אומר שהאדם הוא מעבר לסיבה ותוצאה של רק חומר

יש משהו נוסף – יש בחירה – אם יש בחירה – יש נפש ורוח לאדם

אם יש נפש ורוח לאדם – נתחיל לחקור ולדבר עליהם…למה אנחנו לא מדברים על זה…

אז אנחנו צריכים להחליט, אם אין רוחניות בעולם, אין נפש אין רוח – אין בחירה – אז אין לך מה להתעצבן על מי שלא חושב כמוך…

אין לך מה לשכנע אותו..ואם אתה מנסה לשכנע אותו אתה בסך הכל פועל לפי אינסטיקטים ומה שאתה מרגיש שאתה עושה – זה הכל – מכונה – אינסטיקטים… ואין לך מה לנסות לשכנע את האחרים – בגישות שלך שהרי אתה בסך הכל גם מכונה…ומי אמר שאתה צודק מה שאתה מרגיש צדק – זה חלק מהמכונה שלך…

מה אתה מדבר על חופש האדם חירות האדם

צלם האדם – אין כלום – הכל אוטמטי….

ואם אתה אומר שיש צלם לאדם ויש חשיבות לאדם ואתה נלחם לעשות שינויים  – מצויין – זה אומר שאתה מאמין שאתה לא רובוט – נפלא מאד – אז בוא נתחיל לעשות חשבון – מי אתה מה אתה – מיהי הנפש מהי משמעות הנפש  בוא נחקור

איך יש רוח בתוך החומר….איך מאיפה זה בא – הרי זה הדבר היחיד שהוא משמעותי בחיים כל השאר זה אוטמט, אם זה הדבר המשמעותי, אז מה יש לך להגיד על הנפש…  נתחיל להפוך את הנפש למשמעות החיים כי זה היתרון היחיד שיש לאדם על שאר הברואים – דומם צומח חי

הגישה שהאדם הוא רק חומר – היא הרסנית , היא תוביל את האנשים לאובדן חשיבות האדם

ובאמת יש אנשים שטוענים לפי הגישה שהאדם הוא אך ורק חומר  –

אין להשתמש לא בבעלי חיים ואולי גם לא בדומם…שהרי מה האדם יותר מהבהמה או אפילו מהדומם…אז פרקטית אי אפשר ליישם את העקרונות האלה…

שהרי גם מי שלא אוכל בשר ודגים

הוא משתמש בהם כל כך הרבה פעמים בשגרת החיים גם בלי אכילה  —  בנעליים בחגורות בבגדים

בהרבה חפצים יש בעל חיים

וכעת יש שאומרים אנחנו רק סיבה ותוצאה, אין הוכחה לכך אלא זו אמונה של האדם, אמונה שהרי זה לא נחקר ונראה על ידי כל תצפית.

ויש את הגישה האחרת, שאנחנו לא רק סיבה ותוצאה, זה ברור שיש בתוכנו סיבה ותוצאה

אבל זו לא חזות הכל, יש בתוכנו סיבה ותוצאה.

אם אדם מחליט לעשות פעולה פיזית, יש שרשרת שמובילה מההחלטה עד לפעולה מכנית שמממשת אותה

 

הגישה של הבחירה לא אומרת שאין 'אוטמט' או טבע באדם, יש באדם סיבה ותוצאה…

אלא שמוסיפים ואומרים שזה לא חייב להיות כך, יש הרגלים אבל האדם לא חייב להיות רק הרגלים הוא יכול להיות גם וגם…. וזו ההרגשה הבסיסית של האדם שאתה הוא חי, הוא מרגיש שיש לו בחירה, אדם לא מוכן לשמוע שהוא רובוט, כלי התצפית של הבחירה – זה גם כלי – ההרגשה, האדם כן מרגיש שיש לו בחירה

ועוד כפי שאמרנו, הבחירה היא כל כך חזקה ואנחנו כל כך חיים אתה שאנו שופטים את האחרים ואת עצמנו…משמע שאנחנו מצפים שבני אדם יישתנו.

ועוד שאנו רואים שבני אדם הם לא תמיד צפויים  אלא רק משערים שאפשר לצפות את ההתנהגות של בני אדם….

זו השערה…

זה כמו שאדם אומר – הוא משועמם ואין משמעות לחיים אבל כשהוא זוכה בפרס הגדול בהרבה כסף – פתאום הוא נזכר  שכן יש משמעות לחיים ויש סיבה…

שהרי גם אם נאמר שיש סיבה ותוצאה בתוך האדם, עדיין זה לא סותר שיש לאדם גם בחירה.

יש מכלול חומרי באדם, אבל הוא לא חזות הכל… אלא יש גם את הממד הרוחני שמתערב בהיבט החומרי של האדם

צריכים לזכור שמי שחושב שהעולם הוא חומר בלבד – הגישה הדטרמינסטית היא גישה שמסבירה חומר – סיבה ותוצאה – אבל היא לא מסבירה איך זה שמידי פעם כן עושה האדם בחירות…זה לא מוסבר…

אלא רק השערה שאפשר להסביר את זה בסיבה ותוצאה…זו לא הוכחה מדעית אלא אמונה מדעית..

התורה עצמה אומרת (דברים ל, יט)

הרמב"ם שכותב בפ"ה מהלכות תשובה

רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, ואין הקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע…

דבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים, וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום, כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים…