
כפיר ביבס בן ה-9 חודשים (ביום החטיפה) הוא החטוף הצעיר ביותר במתקפת שמחת תורה. יחד עימו נחטפו מביתם שבקיבוץ ניר עוז אחיו אריאל (בן 4 ביום החטיפה) ואמו שירי. אב המשפחה, ירדן, נחטף בנפרד בשטחי הקיבוץ.
בתיעודים הבלתי נתפסים שפורסמו מרגע החטיפה נראים האם וילדיה מבועתים ורועדים מפחד עת מחבלים שפלים ואכזריים של תנועת אל-מוג'אהדין חוטפים אותם לשטח רצועת עזה בבוקר שמחת תורה.
עוד באתר:
כפיר ואריאל ביבס, ילדים מתוקים כתומי שיער ומלאי חן, הפכו לסמל המלחמה הנוראית והקשה הזו. בכל העולם הזדעזעו למראה התינוק ואחיו שעל לא עוול בכפם נחטפו על ידי חיות אדם צמאי דם וערלי לב.
מיצגים על בסיס הצבע הכתום הוקמו ברחבי העולם להזדהות עם כאבה של המשפחה. ביום ההולדת הראשון של כפיר הקטן, חגגו ברחבי העולם בעצב ובתקווה כי הילד המתוק עוד ישוב לביתו יחד עם אחיו והוריו בריאים ושלמים.
לפי ההסכם בין ישראל לחמאס היו אמורים בני משפחת ביבס להשתחרר בעסקת החטופים ב-24 בנובמבר, אך חמאס הפר את ההסכם ולא שחרר אותם מהשבי הנורא.
ארגון הטרור הרצחני פרסם הודעה כי ילדי משפחת ביבס ואימם נהרגו ברצועה מהפצצות צה"ל. בישראל ראו בכך "טרור פסיכולוגי" ולא אישרו את טענות חמאס. בצה"ל הבטיחו כי יבדקו את הטענות אך לא איששו אותן ולא הכחישו.
בחודש יוני אמר בני גנץ ל'כאן 11' כי ישראל יודעת מהו מצבם של משפחת ביבס ו"ותחשוף זאת כשהתנאים יבשילו לכך". גנץ לא הסביר את כוונתו וטרם ידוע מה עלה בגורלם.
כולנו תפילה כי יביא ה' קץ לסבלם של החטופים וישיבם לביתם במהרה בריאים ושלמים בגופם, ולא פחות חשוב – בנפשם.
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן