ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ, אישרה היום ובתום דיון סוער, לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים. 9 חברי כנסת תמכו, ו-2 התנגדו.
ההצעה מבקשת לקבוע כי שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה (אב, אם, אח, אחות, בן ובת) של מחבל לעזה או ליעד אחר שיקבע בהתאם לנסיבות, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את ביצוע מעשה הטרור, לרבות דיווח לגופי ביטחון או למשטרה.
בנוסף, יהיה רשאי שר הפנים להורות על גירוש אותו בן משפחה אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור או ארגון טרור.
עוד באתר:
תוקף צו הגירוש ביחס לאזרח לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על חמש עשרה שנים. וביחס לאדם המחזיק רישיון לישיבה ארעית או קבע, לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שנים.
ע"פ ההצעה, בן המשפחה של המחבל יהיה זכאי לטעון את טיעוניו בשימוע וכן יהיה זכאי לייצוג משפטי. השר ימסור את החלטתו לא יאוחר מתום ארבע עשר ימים ממועד השימוע. אם החליט לגרש את בן המשפחה, יחתום השר באותו מועד על צו הגירוש.
לצורך ביצוע החוק יהיו למשטרת ישראל כל הסמכויות הנתונות לה ע"פ כל דין לרבות הסמכות להיכנס לכל מקום, להוציא כל אדם, להשתמש לשם כך בכוח סביר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודה ליוזמים ואמר: "אסור לנו שהחוק הזה בסופו של דבר יישאר על המדף, ולכן חשוב שמימוש החוק יהיה בידי המשטרה. אם החוק יישאר בידי משרד הפנים יהיה קשה לממש את החוק. אין הבדל בין אבא ואמא או ילד או סבא, מי שתמך הפיגוע דינו החוצה ממדינת ישראל. החוק הזה חוקתי, ערכי וצודק ואני מאוד מקווה שבית המשפט לא יתערב".
ח"כ חנוך מילביצקי, מיוזמי הצעת החוק, פנה לנציגי המשפחות השכולות שנכחו בדיון: "כל החוק הזה נגרם מפניה שלכם. בשום דיון שקיימנו בנושא ההנחה הזאת שהכלי החשוב הזה יעיל לפתרון בבעיה, לא הופרכה. זה לא אומר שאתם צריכים לסיים את הלחץ הציבורי שלכם, כי צריך לוודא שהחוק הזה בסוף מיושם".
ח"כ אלמוג כהן, גם הוא מיוזמי ההצעה: "החוק הזה הוא תיקון עוול היסטורי. המערכה לא תמה בהעברת החוק במליאה, אלא רק מתחילה. במידה והחוק לא יבוצע, נצטרך להשמיע את קולנו. אנחנו גאים לומר שאנחנו שונאים את אויבנו. גם לדעת גורמי הביטחון הכלי הזה הוא כלי הרתעתי ומודיעני יכול ליצור שינוי משוואה. החוק הזה יעבור ברוב גדול שמעיד על קונצנזוס ציבורי כמעט מלא".
ח"כ משה סעדה: "יש לנו מלחמה באויב מחוץ ומבית. עם האויב מבחוץ ראינו שישראל יודעת לנצח. אבל המלחמה עם האויב מהבית זה מורכב יותר. החובה שלנו כחברי כנסת לייצר לאזרחי ישראל שכפ"ץ, קיר מגן. ואין דרך אחרת מלבד החוק הזה. ברור לי שכל בן משפחה שידע שהוא עלול לאבד את הקרקע שלו, הוא יחייג לדווח על אותו מחבל. ההערכה שלי שבג"צ לא יפסול את החוק".
ח"כ אליהו רביבו: "אנו מבקשים לחוקק חוק שבסופו של יום הוא לא יפסל באמתלה כזאת או אחרת. אין צל של ספק שגם בחזוני הצעת החוק המקורית היא המינימום הנדרש. אבל השאלה כמה אני רוצה להיות צודק וכמה לפעול בחוכמה. לאורך הדיונים קיבלנו הצעה מהיועצת המשפטית לכנסת שהתחייבה להגן על עמדת החוק".
במהלך הדיון נרשם רגע סוער כאשר עו"ד נדב גולני ממשרד המשפטים טען: "הנושא הזה עלה בדיוני הקבינט המדיני ביטחוני ונוכל להתייחס לחוק רק לאחר התייחסות הדרג המדיני והביטחוני. היועצת המשפטית לממשלה פנתה לראש הממשלה לקבל את התייחסותו לחוק, ורק לאחריו נוכל להתייחס להצעת החוק".
יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ אמר בתגובה: "החלטנו שלא ניתן לכם יותר לקשור לנו את הידיים במאבק בטרור, גם עם החוק הזה וגם בחוקים הבאים שיבואו. נמאס לנו להישחט פה במדינה שלנו, ויש לנו פה כלים ויכולת להרתיע ויכולת לסכל. נגמר העניין שמשרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה אומרת ״לא זה לא חוקתי ואי אפשר״ ואנחנו נסוגים אחורה, אין יותר נסוגים אחורה אנחנו עולים להתקפה לשמור על החיים של האזרחים שלנו".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "ממחקרים שונים שנעשו הן על ידי המטה לביטחון לאומי והן על ידי צה"ל לאורך השנים בעניינם של עשרות מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, עלה כי החשש היחיד של המחבלים היה מה יהא על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. אין כל ספק שמחבלים רבים ימנעו מביצוע פיגוע ככל שידעו שבני משפחותיהם ייענשו על כך".
