מתפללים בכותל

ליום שלמחרת יו''ט קוראים ברחוב "אחרי החגים" אבל בפינו הוא נקרא "אסרו חג". דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "אסרו חג".

א.  בכ"ג תשרי, היום שאחרי "שמחת תורה", בכ"ב ניסן היום שאחרי שביעי של פסח, בז' סיון היום שאחרי חג השבועות, ימים אלה נקראים "אסרו חג".

ב.  מקור השם "אסרו חג" הינו הפסוק בתהלים פרק קי"ח, בו נאמר: "אסרו חג בעבותות עד קרנות המזבח". פסוק המסמל קשירת קרבן החג כאילו בשלשלאות לפינות המזבח.

ג.  ערוך השולחן מסביר כי כיוון ששלמי החג, שהיו מובאים ביום האחרון של החג, זמן אכילתם מסתיים בסוף היום שלאחר החג, הרי קרבנות רבים שהוקרבו בחג היו נאכלים ביום שלאחריו ובכך היו ממשיכים את שמחת החג.

ד.  בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה דף ל"ט) נקרא "אסרו חג" בשם בריה דמועדא, דהיינו בנו של המועד. אמר רבי יודן: קרייא מסייע ליה, דאמרי חברייא משום בריה דמועדא, וביום העשרים וארבעה לחודש זה (הכוונה לחודש תשרי) נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם (כאמור בספר נחמיה פרק ט' פסוק א') ומדוע לא אמר בעשרים ושלושה (בכ"ג תשרי) משום בריה דמועדא.

ה.  יש הסוברים כי מנהג "אסרו חג" נוצר בגין אלה הגרים בארץ ישראל שרצו להביע את הזדהותם עם אחיהם, בני הגולה, החגים ביום האסרו חג "יום טוב שני של גלויות".

ו.  גדולי מנהיגי החסידות כגון הרבי מאלכסנדר ורבי צדוק הכהן מלובלין דברו על מנהג של "כעין קדושה" של אסרו חג כצורך בחיבור החוטים. השג הקדושה והשמחה של יום החג עצמו, שלא יפוג ולא יתפורר. באמצעות מנהגי ה"אסרו חג" נמשיך את קדושת ווהתעלות של החג לימי החולין. הם המשילו את אסרו חג למנהג ה"מלווה מלכה" שהועיד את מוצאי השבת להמשיך את קדושת השבת לתוך ימי החולין.

ז.  איכא דסברי כי מנהג "אסרו חג" נבע מקיום ההמונים את מצוות העליה לרגל לבית מקדשנו בשלוש הרגלים. העולים נהגו להישאר בירושלים ובקרבת בית המקדש גם ביום שלמחרת החג.

ח.  הרמ"א פסק כי אין להתענות באסרו חג ואדרבא יש להרבות ביום זה באכילה ובשתיה. הבסיס לפסיקתו של הרמ"א היה אכילת קורבנות החג בביהמ"ק גם ביום שלמחרתו.

ט.  באסרו חג אין נוהגים לומר תחנון, אולם בתפילת שחרית בימים שיש בהם קריאה בתורה אומרים "אל ארך אפיים" וכן "למנצח מזמור לדוד, יענך ה' ביום צרה וגו' ".

י.  בקהילות רבות באירופה היו נוהגים באסרו חג לקיים בחירות לנושאי משרה של שליחות ציבורית כגון: וועד הקהילה, ועד בית הכנסת, גבאים וכד'. בקהילות יוצאי צפון אפריקה היו נוהגים באסרו חג של פסח לקיים מנהג המימונה.

אחזור ואציין, כדי למנוע ספק, אסרו חג נוהג אך ורק בארץ ישראל. בתפוצות ובגולה, יום האסרו חג הינו יום טוב שני של גלויות .











עוד כתבות שיעניינו אותך

דיווח

בני הישיבות לא יחכו לממשלה: הדרישה של יהדות התורה

קובי סגל
"רצח נורא"

סכסוך משפחות גבה את חייו: בן 10 נרצח בשועפאט

פנחס בינדר
אסון בבית שמש

התפללו לרפואתו: בחור חרדי בן 13 נפל מגובה - מצבו קשה

נתי קאליש
כשרונות חדשים

5 מתמודדים: הפרק השלישי של 'הקלידנים 3'

הקלידנים
"חוסר צניעות בדבר"

תקנה חדשה ב'חברון': המאורסים לא ישנו בפנימייה

נתי קאליש
"צייד הלילה"

תיעוד: "המתדלקים" התנפלו על השודד הסדרתי

קובי סגל
מיוחד

לילה מוזיקלי: אביגדור מאיר במוצ"ש חי

מוצ"ש חי
זו הסיבה

"שכחתי שאני בן 35": הפציעה המכאיבה של ממדאני

שלמה ריזל
הסתיים בטרגדיה

בבית החולים: נקבע מותה של האישה שנדבקה בכלבת

צבי טסלר
לצפייה מלאה

"אל תילחמו בילדים": ההדרכה המפתיעה של הגרמ"ה הירש

נתי קאליש
לקראת המו"מ

הליכוד מציב תנאים לאיזנקוט: 4 קווי יסוד לממשלת אחדות

שלום שטיין
"מרגיש את הכאב"

ינון מגל חושף: הרגע המרגש בביתו של הגרמ"ה הירש

פנחס בינדר
טוקר שוחח איתו

"תורידי אותי, שבת נכנסה": הילד בן ה-9 שריגש את הרשת

מנחם טוקר
אבל בחב"ד

הותיר 19 יתומים: הרב יוסף יצחק זלמנוב הלך לעולמו

נתי קאליש
תיעוד מרגש

אחרי עשרות שנים: קצין בצה"ל פגש את אמו בסוריה

נתי שולמן
צפו

לילה סוער בבית שמש: השמועה שהוציאה מאות לרחובות

נתי קאליש
"ההחלטה שקיבלתי"

"זהו לא איום": גדי איזנקוט בדרך לממשלת מיעוט רעועה

שמעון כץ
מביך

כמעט שבועיים מקבלת המנדט: הסימן המדאיג של השמאל

שלום שטיין
"איש לא ישתיק"

אחרי העימות עם התאגיד: איילה חסון הודיעה לאן תעבור

שמעון כץ
קרס בפתאומיות

התמוטט באמצע בית הכנסת: מאבק על חייו של בן 44

קובי סגל