אחרי כמה שעות של בלבול וחסר ודאות, הגיע הזמן לעשות טיפה סדר במצב, על מה בעצם הסכים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ?
ההסכם קובע שני עקרונות רזים: "מצר הורמוז חייב להישאר פתוח לשיט חופשי, ולאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני".
טראמפ מתעקש בכל ציוץ שני שלו לחזור על ההתחייבות כי לאיראן לא יהיה גרעין. ובמקביל לחתור לפתיחת מיצר הורמוז לתנועה חופשית בכל מחיר. אבל למה טראמפ היה להוט להסכם רזה כזה? ולמה הוא כפה עלינו לא להפריע לו, גם במחיר איחוד הזירות ופגיעות בחיילים? ומדוע פתאום ג'יי די ואנס המתנגד למלחמה עבר לקדמת הבמה ורוביו עבר אחורה? ולמה איש לא מצליח להביא נימוק רציני מעבר למונדיאל, יום הולדת, בחירות האמצע ושאר ירקות לכל האובססיה הזו?
עוד באתר:
ושאלת השאלות מה מתכוון טראמפ לעשות עם איראן ב-60 היום של הפסקת האש שקנה לעצמו?
ייתכן – ואחזור ואומר: זהו ניתוח מושכל של האירועים, לא מידע מוצק – שכל הפתרונות טמונים במה שהתרחש בבייג'ינג בביקור שנערך בחודש שעבר (15-13 במאי 2026). טראמפ הגיע לסין אחרי 9 שנים שלא פגש את הנשיא שי. אחרי שנה שבה הוא הפך את כל העולם (מכסים, שרשראות יצור, נתיבי סחר) כדי לצמצם את ההגמוניה של סין ודחק אותה לפינה. הוא גם דחה את הביקור בחודש בגלל המבצע באיראן.
אבל טראמפ הגיע לביקור פחות חזק משתכנן, הוא רצה להיות מנצח באיראן ולכפות על סין מנגנוני פיקוח סחר חדשים, הסכמים בנוגע למתכות נדירות ול-AI, מה שיבטיח לו את השליטה בכלכלה העולמית. אבל הסינים לא שיתפו פעולה.
הם איימו בהסלמה והדרדרות למלחמה עולמית (כשהם מאיימים על טאיוואן), ובעיקר בגלל הנפט האיראני הזול שקיבלו עד עכשיו, ושארה"ב עצרה. כדרכן של מעצמות לא היה פיצוץ בשיחות ונעשו עסקאות יפות – בואינג תמכור 200 מטוסים לסין. אבל ההצהרה המשותפת הייתה קצרה מאוד וכללה משפט אחד. "מצר הורמוז חייב להישאר פתוח לשיט חופשי ולאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני", בדיוק עקרון ההסכם עם איראן.
טראמפ עקשן וחותר להמשיך את הסדר העולמי החדש שלו, ואת שליטת ארה"ב בכלכלה העולמית. אחרי שנתקל בעקשנות הסינית לחתום הסכמים. נאלץ להסתפק בהסכם 'נפט תמורת איראן לא גרעינית'.
וכמו איש עסקים חזר כדי לקיים את חלקו בהסכם.
הכל מבחינתו היה כשר להגיע להסכם הזה, להוריד את הראש לישראל, להפוך את הקטארים, הפקיסטנים והסעודים למתווכים, להביא את ג'יי די וואנס שהאירנים והפקיסטנים סומכים עליו יותר מרוביו או ויטקוף. העיקר לחלץ חתימה והסכם.
אם התאוריה הזו נכונה, וטראמפ לא סתם התהפך עלינו וחבר לקטאר ופקיסטן, האירנים (שרק לפני שנתיים ניסו לרצוח אותו) לא באמת מעניינים אותו. הוא ינצל את החודשיים להשלים את החלק שלו בעסקה עם הסינים – איראן לא גרעינית, וישראל בת בריתה למופת של ארה"ב תחזור למקום שבו היינו בשנה וחצי האחרונות.
והסכם הגרעין – אם יצליח מה טוב, ואם לא הוא ישאיר לישראלים לעשות את העבודה המלוכלכת. ממש כמו שפירק את המפקדה בקרית גת אחרי שראה שטורקיה וקטאר שיקרו אותו, והחזיר את עזה לטיפולנו (ומאז הקו הצהוב הורחב וכבר כולל 60% מהשטח).
