סרט תיעודי חדש של שני יוצרים ישראלים, יובל אברהם ורחל שור, מעורר בימים האחרונים סערת אנטישמיות בינלאומית ומצית מחדש את גל ההאשמות נגד ישראל וצה"ל סביב המלחמה ברצועת עזה.
הסרט, "נז"א" - ראשי תיבות של "נזק אגבי" - הוקרן באירוע עולמי בונציה במהלך ימי ראש השנה ומתחרה במסגרת הרשמית על פרס "אריה הזהב". הוא מבוסס על ראיונות עם 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים, רובם בעילום שם, שפניהם וקולותיהם מוסווים.
באמצעות העדויות הללו מבקשים היוצרים לטעון כי ההרג הנרחב של אזרחים ברצועה לא היה רק תוצאה בלתי נמנעת של לחימה בשטח בנוי או של פעילות הטרור של חמאס מתוך אוכלוסייה אזרחית, אלא במקרים מסוימים תוצאה של מדיניות ושל שיטות עבודה שבהן מספר הנפגעים האזרחים הצפוי חושב מראש כחלק מהחלטה על תקיפה.
עוד באתר:
הסרט עוסק בין היתר במערכת "Lavender", ששימשה לפי הפרסומים ככלי מודיעיני לאיתור יעדים פוטנציאליים על בסיס מאגרי מידע ומעקב. המרואיינים בסרט מייחסים למערכת ולדרגי הפיקוד נכונות לאשר תקיפות גם כאשר היה צפוי מספר גבוה של נפגעים בלתי מעורבים.
הטענות התקבלו בהתלהבות רבה בחלקים מהתקשורת והקהל הבינלאומי ששש על הישראלים שמסייעים בהפצת שנאת ישראל ועלילת הדם. בתום ההקרנה בוונציה זכו היוצרים למחיאות כפיים ממושכות, וביקורות שונות בעולם כבר מתארות את הסרט כעדות לפשעי מלחמה ואף משתמשות בשפה חריפה בהרבה נגד ישראל.
מנגד, בצה"ל דוחים את התמונה שמציג הסרט. בתגובה שפורסמה בעקבות ההקרנה נטען כי זהות המרואיינים האנונימיים אינה ניתנת לאימות, ואף לא ניתן לוודא באילו תפקידים שירתו ומה הייתה מידת חשיפתם לתהליכי קבלת ההחלטות שעליהם הם מעידים.
בצה"ל מדגישים כי מערכות מודיעיניות אינן מקבלות לבדן החלטה על תקיפה וכי כל מטרה עוברת בחינה אנושית. עוד נמסר כי החלטות תקיפה כוללות הערכה של היתרון הצבאי הצפוי מול הפגיעה האפשרית באזרחים, וכי תקיפה אינה מאושרת כאשר הנזק האזרחי הצפוי נחשב מופרז ביחס לתועלת הצבאית.
זו גם הנקודה שהסרט כמעט אינו מעניק לה משקל מקביל: סביבת הלחימה בעזה, השימוש של חמאס בתשתיות אזרחיות והקושי המבצעי בלחימה מול ארגון טרור הפועל מתוך מרחבים מיושבים. במקום זאת, המוקד הוא כמעט כולו בעדויות שמציירות את מערכת קבלת ההחלטות הישראלית באור הקשה ביותר.
המשמעות ההסברתית עבור ישראל ברורה. כאשר טענות כאלה מגיעות לא מפי דוברים פלסטינים או ארגונים עוינים, אלא מפי יוצרים ישראלים ומרואיינים המוצגים כחיילי צה"ל ואנשי מודיעין, הן מקבלות בחו"ל משקל ותהודה גדולים בהרבה.
בימים שבהם ישראל מתמודדת ממילא עם גל של אנטישמיות, חרמות ודה-לגיטימציה, הסרט צפוי להפוך לכלי מרכזי בידי מי שמבקשים להציג את צה"ל לא כצבא שנלחם בארגון טרור בתנאים קשים, אלא כמי שפוגע באזרחים באופן שיטתי ומכוון.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הצהיר כי "כשר התרבות, אפעל מיידית לשלול את האזרחות הישראלית של היוצרים השפלים הללו בגין בגידה במדינה".
