10 דברים שלא ידעתם על הצהרת בלפור • היום – 99 שנה

מלחמת העולם הראשונה הביאה לכיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים וסוף השלטון התורכי – עותמני, תקוות לעם היהודי שלאורך שנים רבות התבדו • מאידך הצהרה של שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור היוותה נר של תקווה • 10 דברים שרציתם לדעת על 'הצהרת בלפור'

יעקב גרודקה

י' בחשוון תשע"ה, 03/11/14 15:57

א+

א-

10 מי יודע דוד גדנקן הצהרת בלפור

מלחמת העולם הראשונה הביאה לכיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים וסוף השלטון התורכי – עותמני. תקוות לעם היהודי שלאורך שנים רבות התבדו. מאידך הצהרה של שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור היוותה נר של תקווה. 10 דברים שרציתם לדעת על 'הצהרת בלפור'.

א. לחץ כבד על הממשלה הבריטית לכונן ישות יהודית בארץ ישראל, הופעלה ע"י נציגי ההסתדרות הציונית, בראשם הד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב. התביעה הייתה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל וזכות היהודים לעלות ארצה.

ב. בתאריך ה- 2 בנובמבר 1917 (לפני 99 שנים), מסר הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הצהרה מדינית (מהפכנית) שעיקרה היה כי בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

ג. בהצהרה שנמסרה ללורד היהודי ליונל וולטר רוטשילד, כדי שיעבירה לידי ההסתדרות הציונית נאמר: "לורד רוטשילד היקר! לעונג לי להעביר לידך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות כפי שהוגשה. ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת. אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית. בכבוד רב. ארתור ג'יימס בלפור".

ד. ההסתדרות הציונית שהייתה מרוצה מהצהרה זו מהשלטון הבריטי, המשיכה ותבעה את זכות היהודים לעלות לארץ ישראל (להזכירכם לא היה ניתן להיכנס לארץ ללא סרטיפיקט – רישיון מיוחד) וכן דרשה להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל.

ה. הקבינט הבריטי בלונדון אישר את הקרוי "הצהרת בלפור" בישיבה מיוחדת ב31 באוקטובר 1917, דהיינו יומיים לפני פרסום ההצהרה.

ו. הלורד ארתור ג'יימס בלפור, שר החוץ הבריטי לא! היה יהודי, אולם חייבים לציין כי היה חובב גדול של לימוד התנ"ך.

ז. בראש ממשלת בריטניה, שהסכימה להצהרה למען היהודים, עמד דיוויד לויד ג'ורג'. בעברו כעורך דין עבד כפרקליטה של ההסתדרות הציונית בבריטניה.

ח. לויד ג'ורג' וג'יימס בלפור ראו בהצהרה טעמים אסטרטגיים ודתיים כאחד. הם אמרו (ציטוט): "שיבתם של היהודים לציון היא מאורע היסטורי ממדרגה עליונה מתוקף צו הבורא".

ט. הלורד בלפור שימש בעבר (1903) כראש ממשלת בריטניה וכבר אז דאג להצעות נדיבות להסתדרות הציונית, זאת באמצעות שר המושבות. הצעות התיישבות בחצי האי סיני, ולימים ההצעה לבנימין זאב הרצל שהיהודים יתיישבו באוגדנה שבאפריקה.

י. הצהרת בלפור הביאה לשמחה רבה בכל תפוצות העם היהודי. היו שהתבטאו כי הצהרה זו מזכירה את הצהרתו של כורש שהביאה לשיבת ציון. כדי למלא הצהרתו בתוכן מינה בלפור, באישור הממשלה הבריטית את המדינאי היהודי הבכיר הרברט סמואל, שר לשעבר בממשלה, להיות הנצי"ב העליון הראשון של המנדט הבריטי בארץ ישראל. חייבים לציין שתי אמרות של הלורד בלפור: "הדת והתרבות הנוצרית חבות חוב בל ישוער ליהדות" ברבות הימים אמר: "בסיכומו של חשבון היה זה, בהשקיפי לאחור הדבר הראוי ביותר שעשיתי בחיי".