משבר בכביש היקר בארץ: המהירות יורדת והמחיר עולה

משבר חמור בכביש 6: המהירות הממוצעת בקטעים מסוימים של הכביש צנחה ל-36 קמ"ש בשעות שיא הבוקר, ול-47 קמ"ש בשעות אחר הצהריים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. זאת, בכביש שהמהירות המותרת בו היא 120 קמ"ש.

הנתונים מצביעים על מגמה מדאיגה: קצב הגידול המצטבר בתנועה בכביש 6 במקטע המרכזי מאז 2003 ועד 2019 עמד על 273%. עד שנת 2017 היה קצב הגידול השנתי הממוצע כ-8.8%, אך גם לאחר שהואט ל-4.6%, הכביש עדיין לא מסוגל לעמוד בעומס.

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

לצמצם סיכונים

תיעוד חריג: הטרקטור הורס את גדר ההפרדה בכביש 1

אבי יעקב

התחזית לעתיד על פי דו"ח המבקר מדאיגה אף יותר: עד שנת 2030 צפויה המהירות הממוצעת בכביש לרדת בשיעור של בין 51% ל-70% ביחס למצב הקיים. הנזק השנתי למשק מאי-ביצוע הרחבת הכביש מחושב לשנת 2030 בכ-390 מיליון ש"ח.

למרות הירידה הדרמטית ברמת השירות, תעריפי הנסיעה בכביש נותרו גבוהים במיוחד, עם פערים משמעותיים בין המקטעים השונים. כך למשל, התעריף בקטע 18 של כביש 6 במקטע המרכזי לנוסע מזדמן הוא 15.22 ש"ח, לעומת 11.01 ש"ח בכביש 6 צפון – פער של 64.2%, וזאת על אף הסמיכות הגיאוגרפית והטופוגרפיה הדומה.

הביקורת חושפת כי משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת חוצה ישראל לא פעלו בשיתוף עם הזכיין לשינוי מבנה התעריפים של המקטע המרכזי של כביש 6. זאת למרות העומסים ההולכים וגדלים בכביש, ובניגוד למקובל בנתיב המהיר, שם יש תעריף דינמי העולה ככל שהעומסים עולים.

הדו"ח מצביע גם על בעיה חמורה בתחזוקת כביש 6 דרום, המתוחזק על ידי נת"י. קיים פער של מיליארד שקל בין הסכום הנדרש לתחזוקה (2.4 מיליארד ש"ח לשנה) לבין הסכום שתוקצב בפועל (1.4 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2023).

בעיה נוספת שעולה מהדו"ח נוגעת להרחבת הכביש: למרות שכבר בשנת 2020 היו ידועים העומסים הכבדים, משרד התחבורה החל בדיונים על הרחבת כביש 6 רק בשנת 2022. בפועל, התוספת השלישית להסכם הזיכיון להרחבת כביש 6 נחתמה רק באוגוסט 2022.

בעקבות כך – מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממליץ למשרד התחבורה, למשרד האוצר ולחברת חוצה ישראל לבחון ולשקול את האפשרות ליצירת מבנה תעריפים אחיד, עקבי ולא תנודתי שיהיה מותאם לסוג הרכב, סוג המנוי ומרחק הנסיעה. זאת כדי למנוע פערים ניכרים בתעריפי הנסיעה ולאפשר לנוסעים שקיפות שתאפשר להם לקבל החלטות מתאימות יותר.