באוצר מזהירים: כל תוספת של 10 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון תגולגל לכיסם של האזרחים ותעלה למשק בית ממוצע כ-4,000 שקלים בשנה. האזהרה הגיעה היום (שני) ערב פרסום מסקנות הוועדה הממשלתית לבחינת תקציב מערכת הביטחון.
בנייר עמדה שהגיש הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, לוועדת נגל, הוא מתריע כי למרות ההכרח בהגדלת תקציב הביטחון, המשמעות תהיה שילוב של העלאות מיסים, צמצום שירותים ציבוריים ופגיעה בהכנסות משקי הבית. על רקע זה, האוצר ממליץ על העלאה מבוקרת של התקציב.
התרעת האוצר מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד: הממשלה צפויה לפתוח בפעם השלישית את תקציב המדינה ל-2024 ולהגדילו בכ-33 מיליארד שקלים, צעד שיביא לזינוק ביעד הגרעון ל-7.7%. מתוך הסכום, כ-18 מיליארד שקלים נועדו לפצות על העיכוב בהגעת חלק מכספי הסיוע האמריקני, ועוד כ-13.5 מיליארד שקלים נדרשים בשל התרחבות הלחימה בצפון והוצאות גיוס המילואים.
עוד באתר:
לפני כשבועיים אישרה הממשלה את תקציב 2025 בהיקף של כ-607.4 מיליארד שקלים, לצד התאמות תקציביות בסך 37 מיליארד שקל. ההצעה אושרה למרות התנגדותם של שרי עוצמה יהודית והשרים מיקי זוהר ועידית סילמן.
המשמעויות הכלכליות של הגדלת תקציב הביטחון מעוררות דאגה באוצר, שם מזהירים כי הנטל הכלכלי יתגלגל בסופו של דבר לפתחם של האזרחים בישראל, בדמות מיסים גבוהים יותר וקיצוץ בשירותים החברתיים.
