לא נוותר גם היום על הניסיון, ניסיוננו הצנוע, להילחם בקמפיין הממומן והעוצמתי כל כך, שלצערנו מצליח כל כך לפלג בין שני המגזרים הכי קרובים בעם ישראל, החרדים והציונות הדתית. הנה מישהו שנותן פייט בעניין הזה. קול מאוד חשוב, איציק בונצל, אבא של עמית הי"ד, עורך דין משוהם, דמות מוכרת מפורום הגבורה, שומעים אותו הרבה מדבר בתקשורת, וטוב שכך.
"הפילוג וההסתה נגד הציבור החרדי הם מציאות כואבת ומטרידה", אומר בונצל. "אנחנו נוטים לקטלג אנשים על פי לבושם. לפני שבועיים, הייתי בשבת שבה השתתפו משפחות שכולות, חרדים, חילוניים ודתיים לאומיים, ביקשתי מאחד המשתתפים החרדים להחליף איתי בגדים. אני עטיתי את השטריימל שלו, והוא את הכיפה הסרוגה שלי, ואז שאלתי את הנוכחים, האם אני אדם אחר עכשיו? זה הכל בסופו של דבר הבגדים. אתם מסתכלים עליי כי אתם רואים אותי עכשיו כחרדי, אז אני בשבילכם משתמט ופרזיט שלא אכפת לו מעם ישראל, אבל אל תסתכלו על הסטיגמות, לא על הבגדים החיצוניים".
"חוויה משמעותית נוספת", הוא מספר, "הייתה לי בשבת של ארגון צוהר הלב, ארגון חרדי שמטפל בילדים על הספקטרום האוטיסטי, נחשפתי למסירות הנפש, יוצאת הדופן של מורים חרדים שמטפלים באלפי ילדים מכל הגוונים של החברה הישראלית. הם עובדים בשכר צנוע של מורה והמניע שלהם הוא קודש קודשים. בשבת הזאת של ארגון החרדי צוהר הלב שמעתי כל כך הרבה סיפורים על מסירות נפש ממש מצד אותם מורים חרדים כלפי אלפי ילדים. האם בעיני המסיתים זו לא שליחות לאומית? האם זה לא שירות למדינת ישראל? המציאות מורכבת הרבה יותר מהתדמית, אותם מורים חובשי שטריימל ומגבעת שחלקים בציבור ממהרים לתייג כפרזיטים, הם למעשה אנשי שליחות מדהימים".
עוד באתר:
"הציבור הישראלי בנה לעצמו דימוי חד ממדי של החרדי בעיקר בגלל חוסר היכרות אמיתית. והתקשורת יוצרת את הבעיה, ומעצימה אותה באמצעות תעשיית דכדוך שלמה שהציבור החרדי הוא אחד מהדמונים שלה. אבל האחריות היא עלינו להכיר זה את זה באמת. במדינת ישראל יש מאות אלפי צמתים, צומת קפלן הוא רק אחד מהם. עלינו לרפא את החברה שלנו מעבר למה שמשתקף בתקשורת".
האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר:
