דפנה פילשטיינר בת ה-12 טיילה לאחרונה באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון, כאשר לפתע, גילתה להפתעתה ממצא יוצא דופן – קמיע מצרי מסוג חרפושית, בן כ-3,500 שנה. "חיפשתי באדמה קוצי דורבן וחלוקי נחל", היא מספרת. "ופתאום הרמתי אבן מעניינת. הראיתי אותה לאמא שלי והיא אמרה שזו סתם אבן או חרוז, אבל אני ראיתי עיטור והתעקשתי, אז בדקנו באינטרנט. שם, זיהינו עוד תמונות של אבנים הדומות למה שמצאנו, הבנו שמדובר במשהו מיוחד והתקשרנו מייד לרשות העתיקות".
המשפחה פנתה למור ויזל, ארכיאולוגית רשות העתיקות, שהודתה לילדה ולמשפחה, העניקה להם תעודת הצטיינות על האזרחות הטובה, והעבירה את החרפושית לאוצרות המדינה, בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין.
הממצא נבחן ע"י ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות. הוא מתוארך לתקופת הממלכה החדשה במצרים, לפני כ- 3,500 שנה ומופיעים עליו שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. לדברי ד"ר פז, "סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא "טוב" או "מובחר." כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון".
עוד באתר:
חרפושית היא קמיע שעוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, אשר נחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או- "להיברא", וזאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא. קמעות החרפושית שנמצאו בארץ – ולעיתים שימשו כחותם, הם עדות לשלטון המצרי באזורנו לפני כ-3,500 שנה, ולהשפעתו התרבותית על האזור. "החרפושית היא אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה של ממצאים אלה הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. יתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה במכוון. מאחר שהממצא התגלה על פני השטח, קשה לדעת את הקשרו המדויק", אומר ד"ר פז.
תל קנה, שבסמוך אליו אותרה החרפושית, הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית רבה. לדברי ד”ר עמית דגן מהחוג ללימודי א״י וארכיאולוגיה ע״ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן וד”ר איילת דיין מרשות העתיקות, שמנהלים חפירה ארכיאולוגית בתל, "הממצא מרגש ומשמעותי. החרפושית והמאפיינים הציוריים הייחודיים שעליה, לצד ממצאים נוספים שהתגלו בתל קנה עם מוטיבים דומים, מספקים תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור בכלל ובמרחב הירקון בפרט".
"אני מבקש לשבח את דפנה על כך שדיווחה על מציאת החרפושית ומסרה אותה לאוצרות המדינה. בזכותה, כולנו נחשפים לפריט ארכיאולוגי מעניין ובעל ערך," אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "דפנה קיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות, וכעת החרפושית עוברת לתצוגה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים – שם, כל הציבור יוכל להנות ממנה. כולם מוזמנים להגיע ולבקר!"
