השבת נכנסה, מותר לסמוך על זמן ר"ת לקולא?

יהודי שבמזיד, הכניס את השקע של הפלטה לחשמל, מעט לאחר צאת הכוכבים, האם אפשר לסמוך בזה על רבינו תם ולהקל?

תשובת הגאון הרב חיים איידלס:

"דעת הביאור הלכה בסימן רס"א, שאם אדם עשה מלאכה בערב שבת, בזמן, שיש דעות חלוקות בין הפוסקים, אם היה כבר שקיעה, שאנחנו מקלים בדיעבד ליהנות מהמלאכה. לפי זה, אם הוא בישל במזיד, לפני שהייתה שקיעה, לפי דעת רבנו תם, לכאורה, צריך להקל בדיעבד וליהנות מהתבשיל.

עוד באתר:

בכנס ההיסטורי

פסק הלכה מטלטל: "מותר לחלל שבת, כדי לא להתגייס לצבא"

אלי יעקובוביץ

לידיעת הציבור

הוסרה השגחת הבד"ץ מהבמבה - זו הסיבה

אבי יעקב

אחד על אחד

אלחנן משמרתי חושף: כך הפכתי שיר רוסי לפיוט

יוסי חיים

צפו בדברים

נתניהו בכלא: "קיבלנו פה הרבה מודיעין לחילוץ חטופים"

פנחס בן זיו

אבל כותב רבי חיים נאה, בקצות השולחן, בחלק ג', שלדעתו, מי שמקל לעשות במוצאי שבת מלאכה, אחרי שלושת רבעי מיל אחרי השקיעה, כדעת הגאונים, אף על פי שלשיטת רבנו תם, עדיין זה בעצם שבת, כי הוא נוקט לעיקר כדעת הגאונים, איך הוא יכול להקל בערב שבת? הרי זה תרתי דסתרי. זאת אומרת שלפי דעת הרב חיים נאה, ומביא אותו באריכות בספר הנפלא בדי השולחן, אי אפשר לבוא ולומר, אני אקל בדבר, בשעה שאת השבת, אנחנו נוציא לפי זמן הגאונים.

לכן עצה טובה, לפי זה, שאותו מקרה שקרה, באותה שבת יסמוך על דעת רבנו תם, ויוציא שבת לפי דעת רבנו תם. ובזה יש מקום לבוא, ולומר שכן, לפי דעת רבנו תם, לסמוך כמו דעת הביאור הלכה.

דעת מרן הרב עובדיה יוסף, בספרו חזון עובדיה, שמכיוון שזמן בין השמשות זה ספק יום, ספק לילה, זה ספיקא דדינא. ומעשה שבת זה דרבנן, וספיקא דרבנן לקולא, ולכן יש להתיר, זו דעתו של הרב עובדיה יוסף, אבל היו שחלקו על הדבר, לכן בדיעבד, אנחנו יכולים להקל בדבר, ובתנאי, שגם במוצאי שבת, אנחנו ננהג לפי דעת רבינו תם".

מתוך התוכנית 'דרך חיים' בקול חי, התוכנית משודרת מדי יום חמישי בשעה 21:00.

האזינו לתשובה המלאה: