האדמו"ר נכנס אחר חצות ובכה ארוכות בגדר 'וידום אהרן' \ בנצי לייזרוביץ

זה היה אמור להיות חג שבועות מיוחד , שהתכוננו אליו הרבה מאד זמן. התרגשות מיוחדת היתה בקרב אלפי חסידי קרלין סטולין , שלאחר שנת קורונה יוכלו להגיע ולשהות במחיצת רבם בגבעת זאב, אולם ברגע אחד 'שבת משוש ליבנו , נהפך לאבל מחולינו'.

ערב חג השבועות תשפ"א שעות הצהריים המאוחרות, רבים רבים חסידי קרלין סטולין מרחבי הארץ מגיעים לגבעת זאב, לשהות במחיצת האדמו"ר שליט"א . אולם הפעם השמחה היתה אמורה להיות כפולה, גם בגלל שבשנת הקורונה זמן רב לא הגיעו להיות עם האדמו"ר ,וב"ה בחג השבועות הדבר התאפשר, וגם בגלל שבכניסת החג חנכו את הבנין החדש של מרכז חסידות קרלין סטולין העולמי שנבנה בגבעת זאב . הבנין עצמו עדיין בבנייה, אך קומות היכל הטישים, ובית המדרש הענק נחנך. זמן רב עמלו כולם לעשות הכל , בעיקר מבחינה בטיחותית כדי שבחג השבועות האלפים שהגיעו לחצה"ק קרלין, יוכלו לשהות בו.

חנוכת הבנין נקבע לשעה 7 בערב בהיכל החדש, כשהאדמו"ר נכנס וקובע מזוזה. הארוע עצמו משודר במצלמות לרחבי העולם לכל אותם חסידי קרלין שלא יכולים להגיע לארץ בתקופה זו. המנגנים מתחילים לנגן , ואז הכל נעצר ברגע אחד.

בשעה 19:15 אני מקבל הודעה בוואצפ של מדא של שכונת גבעת זאב , 'האתרוג -פציעה קשה' . (אציין, אני מתגורר בגבעת זאב , בקרלין, מתפלל שם , ואוהב מאד את חיי הקהילה של קרלין. לחג, השכרתי את הדירה לחסידי קרלין, ואת החג עשיתי ברמות.).

לא עובר דקה , ואני מקבל במירס של זק"א, "אר"ן, אר"ן בביהכ"נ קרלין בגבעת זאב. נשימתי נעצרה לרגע, מחשבותיי מתרוצצות, הרי הם כרגע באמצע חנוכת הבניין החדש, כשביהכ"נ מלא , ומי יודע מה הולך שם.

ואז מדווחים שוב בקשר, מדובר בקריסת טריבונה. אני מודיע למשפחתי שיש ארוע, ושלא ימתינו לי . אני נוסע במהירות למקום, ומגיע בדקות הראשונות. ייללות האמבולנסים שעשו את דרכם לגבעת זאב, היה בקצב מהיר ומסחרר. עשרות כוננים ,וחובשים , אמבולנסים, כבוי ומשטרה  הגיעו לרחוב האתרוג , לסייע ולתת מענה רפואי לפצועים.

אני מגיע למקום , רואה שחבריי מבצעים ברחוב החייאות על 2 צעירים, אפילו שבנוהל אר"ן לא עושים החייאה על מי שאין לו סיכוי, ביקשתי מהפראמדיקים שימשיכו בהחייאות ולא להפסיק. ( 1 לצערינו נפטר זה הבחור, ו 1 פונה בהחייאה וב"ה חי ומצבו קשה).

כל העת כולם ממשיכים בפינוי הפצועים, גם אלו שאינם חובשים , סייעו בפינוי הפצועים. שולחנות , ופלטות של שולחנות בבית המדרש הפכו מהרה לאלונקות , כשעליהם פצועים , מפונים במהירות לתוך האמבולנסים. זעקותיהם של הפצועים בשטח, לא נתנו מנוח לחובשים, ואלו עשו הכל כדי לזרז את פינויים לבתי החולים.

לאחר שסיימתי בסיוע פינוי הפצועים, הפכתי את האפוד , לטיפול בכבוד המת. אני יורד עם ראש אגף המבצעים של זק"א חיים וינגרטן ועם יוחנן ברנד מתנדב בזק"א לקומת בית המדרש. מתבונן במה שקרה , כל הפרענצע'ס העליונות קרסו כמו דומינו.  נקבע מוות בהית המדרש על אחד ההרוגים (הרב רובינשטיין ) . מסביב הכל דם, ואנחנו ושאר מתנדבי זק"א מתארגנים למשימת חסד של אמת בכל הכרוך בכך. שאלות הלכתיות מתגלות תוך כדי ההתעסקות במת, ולאחר התייעצות עם מורי ההוראה של החסידות מקבלים תשובות לשאלות ההלכתיות.

בנתיים בבית המדרש הרגיל מתקבצים כולם לומר תהילים לרפואתם השלימה של הפצועים.

השעה אחר חצות , האדמו"ר מקרלין שקיבל כל הזמן עדכונים, יוצא לחסידיו , גם להם צריך לומר דברי חיזוק. הוא פורץ בבכי דקות ארוכות, " עברנו את הקורונה , עברנו את מירון, וכאן נחת עלינו האסון. אנה מפניך אברח, עלינו להתחזק כל אחד ואחד , כל אחד ואחד יתקן מה שהוא צריך וגם אני בתוך זה . נמצאים אנו בחג , תשתדלו ללמוד , תכנסו את הילדים ללמוד כמה שניתן , והקב"ה ירפא אותנו".

מרגע האסון , המקום סמוך לאש"ל נהפך לחפ"ק נעדרים. אי הוודאות מי הפצועים, הורים שחיפשו את ילדיהם, ובמשך שעות ארוכות החפ"ק היה בקשר רציף עם בתי החולים לתת שמות של נעדרים ולקבל מהם שמות של פצועים.

מוצאי החג , האוטובוסים הרבים מגיעים לשכונה להחזיר את אלפי האנשים בחזרה לבתיהם כשכולם אבלים על האסון.

אני חוזר שוב לזירה עם מתנדבי זק"א להשלים את איסוף הממצאים והבאתם לקבורה ביחד עם ההלוויות.

ההלוויות יצאו בשעה 11 בלילה מחצר חסידות קרלין שבגבעת זאב לשמגר. מאות מתושבי השכונה, השתתפו בהלוויה, בראשות האדמו"ר שליט"א שפרץ בבכי .

הבחור גלויברמן שרק בפסח האחרון חגג בר מצוה. והאברך הרב רובינשטיין , שניהם מיוחדים שבקהילה שהותירו להנחות משפחות שבורות וקהילה שלימה קהילת קרלין באבל.

חייבים להודות לה' עם כל האבל והאסון, מי שראה והיה בפנים , הארוע הזה יכל להסתיים עם הרבה יותר הרוגים , והרבה יותר פצועים קשה. חסדי ה' שזה נגמר עם 2 הרוגים בלבד ( שבוודאי גם זה מצער מאד ).

ולסיום, נשלח את ניחומינו לקהילה הקדושה קהילת קרלין סטולין, שהקב"ה ישלח רפואה שלימה לפצועים, וינחם את המשפחות שאיבדו את יקיריהן. (בנימה אישית , במהלך השבת וערב החג הסתובבתי כל הזמן עם תחושות לא טובות , קשה להסביר זאת!)