הפעם נלמד איך להימנע מטעויות. גם טעויות במעשים וגם בדיבור.
כל מי שבזוגיות יודע כי קורה לפעמים שאתה עושה משהו שלא מתאים לאישה או להיפך. כל גבר יודע שאת הגרביים צריך לזרוק לסל כביסה ולא ליד הספה בסלון. אז גרביים, ב"ה, נשתרש המנהג בעם ישראל לזרוק לסל – כך לפחות אני מקווה. אבל מה עם טעויות אחרות – גדולות יותר – כמו נניח מריבה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם, או מעשה חמור שקורה שוב ושוב – איך מונעים מטעויות לחזור על עצמן?
אז רגע לפני שאענה את התשובה בואו נדבר על המרגלים: השבוע בפרשה המרגלים יוצאים לתור את הארץ. עד לפני רגע (בסוף הפרשה הקודמת) דיברה התורה על מרים שדיברה לשון הרע על משה ומיד התורה עוברת למרגלים. רש"י מסביר לנו שהפרשות סמוכות בכוונה אחת לשנייה, כי הרשעים הללו – כך רש"י מכנה את המרגלים – ראו את מרים לוקה על דברי הלשון הרע ולא לקחו מוסר – לא למדו את הלקח. לכן מיד אחרי רכילותה של מרים התורה מדברת עליהם.
עוד באתר:
מכאן נוכל ללמוד לאומנות הדיבור: תמיד להסתכל סביבנו וללמוד. הפתגם אומר: החיים קצרים מדי לטעויות משלך – למד מטעויות של אחרים.
ראית מישהו פותח עסק ולצערנו נכשל? כשם שחשוב לשאול את מי שמצליח איך הוא הגיע להצלחתו – כך תשאל את מי שהפסיד איך קרה והוא נכשל. שאל בתבונה, נסה לא לדרוך על פצעיו – אבל שאל, זה עשוי להועיל לך.
אותו דבר עם מישהו שכל היום מקטר ורב. כמה נחמד לשמוע אותי – מומחה באומנות הדיבור – איך לדבר נכון, כך יהיה מרתק לשמוע ממנו איך לא לדבר כמוהו. כמובן שלא נשאל את זה בצורה שהוא יבין שבאנו ללמוד איך לא להתנהג כמוהו, אבל בהחלט כדאי ללמוד ממנו.
הכלל, להסתכל תמיד סביבנו, לראות וללמוד. ראינו מישהו שהצליח – נלך בדרכו, ראינו מישהו שהפסיד נתרחק מהעסק שהוא השקיע בו.
המרגלים ראו שמרים לוקה בגלל לשון הרע ולא למדו לקח – לנו אין זמן משלנו לדבר לשון הרע, חלילה, להיענש ואז ללמוד לקח. נלמד מראש – לא מדברים לשון הרע והופ.. חסכנו לעצמנו דרך ארוכה שאינה טובה.
עד כאן למדנו להימנע מטעויות על ידי הסתכלות תמידית על הסביבה והפקת לקחים ממנה. כעת לכמה טיפים איך להימנע מטעויות בשיחה מול קהל:
ראשית: להכין את עצמי טוב. לפני כל נאום – יהיה אשר יהיה – להכין את עצמי טוב. לדעת על מה אני רוצה לדבר ואיך בנויה ההרצאה. מי שמכין יודע ומי שלא – צולע.
ב. אחרי שהכנתי את כל המהלכים הדק-היטב בראשי – לחזור עליה. הן לעצמי והן לחבר או בן משפחה. ככה הוא יכול לשאול אותי שאלות על ההרצאה שלי ויכול לכוון אותי איך להגיד את דבריי באופן שכל המאזינים יבינו.
ג. לכתוב על דף. אם לא את כל ההרצאה בשלימותה – לפחות בראשי פרקים.
ד. לעשות לעצמי סימנים. אם אני מדבר על המרגלים, לעשות תנועה עם היד של אנשים הולכים. אם אני מדבר על ילדי הענק שהמרגלים פגשו בארץ ישראל – לעשות תנועה ביד של "גדול" וכן הלאה.
הכלל: להכין את עצמי מראש ולחזור על ההרצאה כמה פעמים לפני שאני מוסר אותה מול קהל.
בהצלחה!
הכותב הינו מומחה באומנות הדיבור והשכנוע | לקבלת טיפים וסודות באומנות הדיבור והשכנוע בקבוצת ווצאפ שקטה: לחץ כאן
