אריטוריקה בפרשה: חייבים לדבר חיובי \ ארי טננבוים

הפעם נלמד גימיק מעולה באומנות הדיבור: על ידי דיבור חיובי מצליחים להסביר כל דבר טוב יותר מאשר בדיבור שלילי.

בואו נצלול רגע לפרשה: מישהו יכול להסביר למה משה לא נכנס לארץ ישראל?

נו, הוא לא דיבר לסלע, אלא הכה בו. לכן הוא לא נכנס? מנהיג ישראל, שדאג להם ארבעים שנה ונתן להם כל צורכם, בגלל איזה טעות קטנה הוא לא ייכנס?!

עוד באתר:

הראיון המלא

נתניהו: "ריבונות לא סותרת את הסכמי אברהם; לדבר פחות"

פנחס בן זיו

פצועים חולצו במסוק

"זירה קשה מאוד": תאונה סמוך ליישוב החרדי

אבי יעקב

'הקול החדש' רשמית

סינגל בכורה: אלחנן ענבל מרגש עם "ממעמקים"

אליעזר חסיד

בדומה לאביו זצ"ל

צפו: המסוק של הגר"י יוסף בדרך לעצרות הסליחות

נתי קאליש

המפרשים מסבירים כי לא בגלל שהוא היכה בסלע הוא לא נכנס, אלא בגלל משהו אחר שהוא עשה.

אחרי שהוא לא הצליח למצוא את הסלע ואחר כך להוציא ממנו מים, עם ישראל מתחיל לפקפק, הינה הוא לא מצליח להוציא מים. סלע לא יכול להוציא מים.

משה רבינו לא יכול מול תלונות עדת ישראל ולראשונה הוא צועק עליהם (פרק כ' פסוק ט'): "שמעו נא המורים". פירוש המילה 'המורים' – סרבנים.

אז נכון אומנם שהפירוש הפשוט שבגלל שהוא היכה בסלע וכביכול לא האמין בה' הוא לא נכנס לארץ ישראל, אבל הפירוש היותר עמוק של כל מה שקרה שם אומר: בגלל שמשה אמר על עם ישראל 'סרבנים', דיבר אליהם בצורה שלא מתאימה לדבר כך אל בני ישראל, עמו הנבחר של הקב"ה – לכן הוא לא זכה להיכנס לארץ.

מה שמלמד אותנו עד כמה חשוב לדבר בשפה נקייה וחיובית. בכל מצב ובכל מקום.

זה נכון ברטוריקה בכל תחום בחיים. שימו לב: אם יבוא מורה ויצעק על תלמיד: "חצוף – אתה לא מקשיב בקולי" – התלמיד ישמע: "אני חצוף ואני לא מקשיב בקול המורה". זה יתחלחל אצלו והוא עלול להמשיך בדרך קלוקלת.

במקום זאת, ראוי יותר לומר: "לתלמיד כמוך מתאים להקשיב בקולי". מה התלמיד קולט? "אני תלמיד טוב – אני יכול להקשיב בקול המורה". ייתכן כי הוא יבחר בדרך הטובה.

במקום לבוא ולהגיד: "יש כאן רעש בכיתה" – מה שגורם לתלמידים להבין שרצוי לעשות רעש בכיתה, לבוא ולהגיד: "אני דורש שקט בכיתה". מה תלמידים שמעו? "שקט", אם כן כעת צריך להיות בשקט.

תבוא אימא ותגיד לילדיה – "החדר מבולגן, אי אפשר לחיות ככה", הילדים ישמעו "בלגן", "אי אפשר", אך אם היא תבוא ותגיד: "צריך לסדר את החדר, ככה יהיה כיף להיות כאן". הילד ישמע בדיוק את מה שנאמר: "צריך לסדר", "ככה כיף לחיות". סיכוי גדול שהוא כבר ירצה מעצמו לעשות סדר רציני בחדר.

ואם כבר אומנות הדיבור, כנ"ל במכירות: כמה שיותר שפה חיובית. כמה שפחות להשתמש במילה "לא". "אתה לא רוצה במחיר הזה?", "אתם לא רוצים את הצבע הזה?". הלקוח כל הזמן שומע לא – ובסוף לא ירצה דבר. אך אם נשתמש במילים: "איזה צבע מתאים לכם לקנות?", "מה מתאים לכם לקנות מבין המוצרים?" הם שומעים את החיובי – את הדרך שתוביל אותם להכניס יד לכיס.

אם כן – חייבים לדבר חיובי!

הכותב הינו מומחה באומנות הדיבור והשכנוע | לקבלת טיפים וסודות באומנות הדיבור והשכנוע בקבוצת ווצאפ שקטה: לחץ כאן